פביאנים (וינה)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות. |
חברת הפביאנים הווינאית או הפביאנים בווינה (בגרמנית:Wiener Fabier Gesellschaft או Die Fabier) הייתה אגודה של אינטלקטואלים וינאים שפעלו למען רפורמות חברתיות. היא הוקמה בשנת 1893 על ידי הכלכלן אוטו ויטלסהפר לפי דגם החברה הפביאנית הבריטית (Fabian Society) שנוסדה בשנת 1884. בהמשך הקימו הפביאנים את המפלגה לפוליטיקה סוציאלית (Sozialpolitische Partei) שפעלה בראשות אויגן פון פיליפוביץ' בעיקר בווינה ובאוסטריה תחתית למען רפורמות סוציאליות, כמו קידום החינוך בקרב העם, קידום הזכויות האזרחיות של הנשים, התערבות ממשלתית בסוגיות חברתיות כמו רפורמה של הדיור, צעדים במדיניות המיסים והשכר, ביטוח סוציאלי למעסיקים, ביטויי סולידריות חברתית כפשרה בין קפיטליזם לסוציאליזם וכו'. מנהיג המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית בראשות קארל לואגר נאבקה בחירוף נפש בפביאנים. בקרב הפביאנים פעלו אישים כמו הפילוזוף והפדגוג וילהלם ירוזלם, הממציא והרפורמטור יוזף פופר-לינקאוס, הסוציאליסט ויקטור אדלר, איש העסקים קארל קולברט, המשפטן טומאש מסריק, אנגלברט פרנרסטורפר, מיכאל הייניש, לימים נשיא אוסטריה, והכלכלן והפוליטיקאי אויגן פון פיליפוביץ'. אחד הביטאונים שלהם היה "די צייט" בעריכת הרמן באהר.[1] עבור זמן התטרף לתנועה גם יוליוס אופנר שהפך למעין מנהיג רוחני שלה. מקום התכנסות הפביאנים בווינה היה אולם הנשפים רונאכר. בשנת 1901, בעקבות מותו של ויטלסהפר (ב-21 בפברואר 1901 הפסיקה החברה הפביאנית בווינה את פעילותה.
לקריאה נוספת
- Alexander Emanuely Das Beispiel Colbert. Fin de siècle und Republik . Wien: Verlag der Theodor Kramer Gesellschaft 2020, S. 658, מסת"ב 978-3-901602-85-6.
- PeterJoseph Boettke . “Why are there no Austrian socialists? Ideology, science and the Austrian school,” Journal of the History of Economic Thought 1995 17: 35–56.
- John W.Boyer “Freud, Marriage, and Late Viennese Liberalism: A Commentary from 1905,” Journal of Modern History 1972 50.1: 72–102.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ P.Weisel
32370316פביאנים (וינה)