בלצ'לי פארק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פארק בלצ'לי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האחוזה

בלֶצְ'לי פארק (באנגלית: Bletchley Park) היא אחוזה בעיירה בלצ'לי, במחוז בקינגהמשייר שבאנגליה, כיום חלק ממילטון קינס, עיר חדשה צפונית-מערבית ללונדון, בין אוקספורד לקיימברידג'. בזמן מלחמת העולם השנייה מוקמה באחוזה זו יחידת מודיעין סודית של הבריטים, יחידת מפענחי צפנים (Codebreakers) שתפקידה היה ליירט ולפענח שדרים מוצפנים של כוחות הצבא הגרמני ומדינות הציר. המודיעין שהופק כונה "אולטרה". ההישג המפורסם ביותר של היחידה היה פיצוח מכונת ההצפנה הגרמנית "אניגמה" (בסיוע המודיעין הפולני), ופענוח כל התשדורות המוצפנות שהועברו באמצעותה. הישג זה השפיע על תוצאות המלחמה, אפשר את הסרת המצור הימי מעל בריטניה ומנע את סכנת הרעב באי, והקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני. כיום האחוזה פתוחה לציבור ומשמשת כמוזיאון.

ההיסטוריה של המקום

שמה של האחוזה ניתן לה בשנת 1877 לאחר שנקנתה כבית-משק קטן על ידי סמואל ליפסקומב, שמכר אותה לסר הרברט סמואל ליאון (1850–1926, חבר פרלמנט יהודי מטעם המפלגה הוויגית / המפלגה הליברלית). סר ליאון הרחיב אותה לאחוזה הנוכחית, העומדת על תילה עד היום. האחוזה המפוארת נבנתה בסגנון ויקטוריאני גותי, שטחה הכולל כ-2300 דונמים והיא כוללת מספר מבנים. ב-1937, לאחר פטירת אשתו של סר ליאון, פאני, מכרו יורשיו את האחוזה ליזם שהתכוון להרוס אותה כדי לבנות במקומה מבני מגורים. האדמירל סר הוגו סינקלייר (מנהל מודיעין הצי, ראש MI6 ומייסד בית הספר לצפנים של המודיעין הבריטי GC&CS), קנה ממנו את האחוזה בכספו שלו, לאחר שלא הצליח לשכנע שום משרד ממשלתי לשלם עבורה. העובדה שסינקלייר ולא הממשלה הבריטית היה הבעלים של האחוזה נודעה ברבים רק ב-1991, כאשר האתר כמעט נמכר ליזמי פיתוח.

באותה עת החלו לנשב רוחות מלחמה מכיוון גרמניה, ובית הספר לצפנים של המודיעין הבריטי, שהיה בלונדון, נזקק למשכן חדש הרחק מאיום המפציצים הגרמניים. האחוזה, שנמצאה ליד צומת דרכים מרכזי, מסילת ברזל ומסעף קווי תקשורת, התאימה במיוחד למטרה זו.

מפקדת התקשורת הבריטית GCHQ (בשמה דאז GC&CS) בראשות אלסטר דניסטון, שהייתה אחראית על מודיעין אותות ועל אבטחת מידע, עברה למבנה הראשי של האחוזה ב-1939. חדר אלחוט הוקם במגדל המים של האחוזה, וניתן לה שם הכיסוי תחנה X. תחנות האזנה (תחנות "Y") אספו את האותות הגולמיים. התשדורות נרשמו ביד או הודפסו במכונת כתיבה והועברו לבלצ'לי פארק על נייר, ומאוחר יותר בטלפרינטר. בלצ'לי פארק מפורסמת בעיקר בשל פיצוח צופן האניגמה. למעשה, המודיעין הפולני הצליח לפצח את צופן האניגמה עוד בשנת 1932, ואפילו הצליח לשחזר מכונה אחת. בתחילה שינה הצבא הגרמני את מפתח ההצפנה רק אחת לכמה חודשים. לאחר פרוץ המלחמה שונה המפתח לפחות פעם ביום, דבר שהקשה מאוד על פענוחו. ב-1939 העבירו הפולנים את הידע שצברו, כולל עותק של המכונה, לידי הבריטים והצרפתים. מידע זה הספיק למפענחים הבריטים בבלצ'לי פארק כדי להבין כיצד המכונה פועלת, דבר שלא היה אפשרי ללא המכונה עצמה. ב-1940, לאחר שמצאו מספר נקודות תורפה בהנדסת המכונה, הצליחו הבריטים לפצח את סודות המכונה ולקרוא את כל התשדורות המוצפנות של הצבא הגרמני שהועברו באמצעותה.

הישגי היחידה

ייתכן כי ההישג הקריפטוגרפי המשמעותי ביותר של היחידה היה דווקא פיצוח הצופן הגרמני FISH ב-1942. FISH הוא כינוי שניתן לצופן זרם, שיושם במכונת ההצפנה הגרמנית לורנץ ששימשה את המפקדה הנאצית להעברת מסרים סודיים ביותר. המודיעין שנאסף בעקבות פיצוח הצפנים על ידי היחידה תרם רבות למאמץ המלחמתי. הוא סייע רבות להצלחת בעלות הברית בהתמודדות מול איום הצוללות הגרמניות על שיירות האספקה בקרב על האטלנטי, ולניצחונות של הצי הבריטי על חיל הים הגרמני.

הבולטים מבין המתמטיקאים ומנתחי הצפנים שעבדו בבלצ'לי פארק היו אלן טיורינג, שהניח את היסודות להמצאת המחשב המודרני, וגורדון ולצ'מן. טיורינג עמד בראש צוות המפענחים האחראי לשבירת צופן האניגמה. המחשב הדיגיטלי הניתן לתכנות הראשון בעולם היה רעיון של טומי פלאוורס. פלאוורס בנה ביחד עם צוותו מחשב פרימיטיבי בשם קוֹלוֹסוּס (Colossus), שנועד בעיקר לשבירת צופן FISH. ב-1945, בשיא המאמץ המלחמתי של המודיעין הבריטי נגד המכונה הנאצית, עבדו במקום כתשעת אלפים אנשים בעלי מגוון רחב של התמחויות. גויסו אלופי שחמט, מומחי תשבצים, בלשנים ומאות מתמטיקאים. חלק מהמגויסים נבחרו מבין הזוכים בתחרות תשבצים בעיתון. כאשר הצטרפה ארצות הברית למלחמה, נשלחו מספר מומחי הצפנה אמריקאים לבלצ'לי פארק, כדי להשתתף במאמץ המודיעין נגד הנאצים.

סניף של בלצ'לי פארק הוקם בקילינדיני (Kilindini) שבקניה, כדי לפצח ולפענח את הצפנים היפניים. הודות לשילוב של מיומנות ומזל, בוצעה משימה זו בהצלחה: עד אוגוסט 1945 ספג צי הסוחר היפני אבדות של 90 אחוזים כתוצאה מפענוח הצפנים.

מבנים בבלצ'לי

צריף 1 היה הראשון שנבנה
צריף 4, מוקם בסמוך לאחוזה ושימש למודיעין ימי. כיום הוא עוצב מחדש כמסעדת המוזיאון.
צריף 6 בשנת 2004

הצריפים מוספרו במספרים סידוריים. לפעמים המספרים נהיו מקושרים גם לסוג העבודה שנעשתה בתוכם. זו הסיבה שכאשר היה צורך להעביר אגף מצריף לבניין גדול יותר הוא עדיין כונה על פי המספר הסידורי של הצריף. להלן כמה מספרי צריפים והעבודה שבוצעה בהם:

  • "צריף 1" הצריף הראשון, נבנה בשנת 1939[1]
  • "צריף 2" צריף פנאי
  • "צריף 3" מודיעין : תרגום וניתוח שדרים של הצבא וחיל האוויר
  • "צריף 4" מודיעין ימי: ניתוח שדרים של הצי
  • "צריף 5" מודיעין צבאי
  • "צריף 6" היה האגף שמטרתו הייתה לפענח את צפני האניגמה של הצבא וחיל האוויר הגרמניים. צריף 8 לעומתו תקף רק את האניגמה של הצי הגרמני. צריף 6 הוקם ביוזמתו של גורדון ולצ'מן ונוהל בראשית דרכו על ידי ולצ'מן ועל ידי עמיתו, המתמטיקאי מקיימברידג', ג'ון ג'פריס. סגנו של ולצ'מן, סטיוארט מילנר-בארי, נהיה מנהל צריף ב-6 בספטמבר 1943. באותה נקודת זמן שהו באגף יותר מ-450 אנשים[2]. צריף 6 חבר לצריף 3, שטיפל בתרגום ובניתוח החומר המפוענח הגולמי שהגיע מצריף 6.
  • "צריף 7" מכונות כרטיסי ניקוב
  • "צריף 8" היה האגף שתפקידו היה לפענח הודעות אניגמה של הצי הגרמני. האגף הובל על ידי אלן טורינג. לאחר מכן החליפו סגנו קונל יו אודונל אלכסנדר בנובמבר 1942. צריף 8 חבר לצריף 4 אשר תרגם וניתח את הפענוחים הגולמיים שסופקו על ידי צריף 8.
  • "צריף 9" מנהלה
  • " צריף 10" אגף מטאורולוגי[3]
  • "צריף 11" בניין הבומב הראשון[4]
  • "צריף 14" בניין הטלפרינטר המרכזי

לאחר המלחמה

בתום המלחמה, בהוראת צ'רצ'יל, הושמדו הציוד והתוכניות ששימשו בבלצ'לי פארק, ולא נותר כל זכר לתקופה הסוערת שעברה על האחוזה. למרות שבמקום הועסקו אלפי אנשים, קיומה של היחידה נשמר בסוד עשרות שנים לאחר המלחמה. רק בשנת 1974 נחשפו היחידה ופועלה לראשונה לציבור הרחב. קורסי ההכשרה של GCHQ חדלו להתקיים בבלצ'לי פארק בשנת 1987, והמבנים היו בסכנת הריסה. ב-1992 הוכרז המקום כאתר לשימור וזכה להכרה בערכו ההיסטורי. האתר שופץ והפך למוזיאון, הקיים עד היום. ב-1993 הוקמה קרן נאמנות שמטרתה לנהל את שימור האתר ושיפוצו, במימון כספי תרומות. האתר נפתח לציבור ב-1993. בסיוע מיליונר אמריקאי שתרם סכום גדול, שוחזר חלק גדול מהציוד המקורי, בפרט מחשב הקולוסוס וכן מכונות נוספות כמו בומב - מתקן אלקטרו-מכני שתכנן אלן טיורינג כדי להאיץ את תהליך הפיצוח של צופן אניגמה. לאתר הובא גם דגם U-boot (צוללת גרמנית) מתקופת המלחמה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Ted Enever, Britain's Best Kept Secret: Ultra's Base at Bletchley Park, 3rd edition, 1999, מסת"ב 0750923555.
  • F. H. Hinsley and Alan Stripp, eds. Codebreakers: The Inside Story of Bletchley Park, Oxford University Press, 1993.
  • Christine Large, Hijacking Enigma: The Insider's Tale, 2003, מסת"ב 0470863463.
  • Doreen Luke's "My Road to Bletchley Park - https://web.archive.org/web/20070928001740/http://www.bletchleypark.org.uk/shop/index.rhtm/130822/cat.html,
  • Hugh Sebag-Montefiore, Enigma: the Battle for the Code, London, Weidenfeld & Nicolson, 2000.
  • Michael Smith, Station X, Channel 4 Books, 1998. מסת"ב 0330419293 or מסת"ב 0752221892
  • A. P. Mahon, "The History of Hut Eight: 1939–1945", June 1945, PRO HW 25/2
  • Ralph Erskine, "Breaking German Naval Enigma", p. 186 in Action this Day, edited by Ralph Erskine and Michael Smith, 2001
  • Gordon Welchman, The Hut Six Story: Breaking the Enigma Codes, New York, McGraw-Hill, 1982.
  • Stuart Milner-Barry, "Hut 6: Early days", pp. 89-99 in in Codebreakers: The Inside Story of Bletchley Park, edited by F. H. Hinsley, and Alan Stripp, Oxford University Press, 2003
  • Derek Taunt, "Hut 6: 1941-1945", pp. 100-112 in Codebreakers: The Inside Story of Bletchley Park, edited by F. H. Hinsley, and Alan Stripp, Oxford University Press, 2003

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלצ'לי פארק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Tony Sale "Bletley Park Tour", Tour 3
  2. ^ Ralph Erskine, "Barry, Sir (Philip) Stuart Milner- (1906–1995)" in the Oxford Dictionary of National Biography, 2004
  3. ^ David Kahn, 1991, Seizing the Enigma, pp. 189-190
  4. ^ Tony Sale "Bletley Park Tour", Tour 4


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29460671בלצ'לי פארק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בלצ%27לי_פארק&oldid=1816335"