פאנק (Punk)

תת-תרבות הפּאנק (באנגלית: Punk subculture) היא תת-תרבות אשר צמחה סביב מוזיקת הפאנק רוק וכוללת אידאולוגיה, מוזיקה ותרבות אשר מייצגים מחאה חברתית נגד הממסד, חברות התקליטים ואופן פעולתם, נגד הזרם המרכזי בחברה המערבית, ולמעשה נגד הרבה מהנורמות המקובלות בחברה המערבית.

היסטוריה

תנועת הפאנק החלה בשנת 1976 בניו יורק. משמעות המלה punk באנגלית היא "פרחח", או אדם או דבר נחות או חסר ערך. תחילתו של הפאנק בניו יורק הייתה כאנטי-תזה להלך הרוח המוזיקלי והתרבותי של אותה תקופה. הפאנק מטבעו היה אנטי-ממסדי, אנטי-אופנתי, חברה פנימית בתוך הנורמה, שהדגשים בה הם על חופש, שבירת מוסכמות, אנטגוניזם לכל מה שמייצגת החברה המערבית, ואסתטיקה שמתבססת על פשטות ועל מחיקת הסטריאוטיפים הטבועים של ה"יפה".

אידאולוגיות

הפנקיסטים כאמור סולדים מהזרם המרכזי בחברה, בתרבות ובמוזיקה, מחיי העיר ותרבות הצריכה, הקניונים והמותגים, מחומרנות, מהערכים המקובלים, מכללי ההתנהגות המקובלים ולמעשה, מכל מה שנחשב ל"נורמלי" ו"מקובל".

עם השנים, הפך הפאנק למזוהה יותר ויותר עם השמאל הרדיקלי ביותר: הפאנקים לרוב דוגלים באנרכיזם, בטבעונות ובביטול הלאומים והדתות. לרוב, פאנקים לא רואים עצמם שייכים לשום עם, ובתור "חסרי לאום", הם מסרבים לשרת בצבא. בדומה לשאר זרם השמאל הרדיקלי בעולם, מפנים הפאנקים את מוקד שנאתם אל ארצות הברית, המייצגת בעיניהם את האימפריאליזם, הקפיטליזם, החומרנות ורמיסת החלשים. הפנקיסטים לרוב מתנגדים לנאציזם ולגזענות.

לתנועת הפאנק סיסמאות רבות כגון: "Bomb the Mall" ("הפציצו את הקניון") כמסר אלים כנגד תרבות הצריכה, "McMurder" - עיוות של McDonalds הבא להציג את רשת המזון המהיר מקדונלד'ס כדוגמה לתעשיית המזון העושה שימוש בבשר הנתפס כ"רצח חיות" אצל הפאנקים המתנגדים לכך, "Punk's Not Dead!" ("הפאנק לא מת!") ושלל סיסמאות נגד נאציזם וגזענות. סיסמאות אלה נוהגים הפאנקים לענוד על בגדיהם ועל חפציהם (בפרט גיטרות, תיקים ומערכות תופים) בצורת טלאים ("פאצ'ים"), מדבקות וסיכות. כמו כן, מרבים הפנקיסטים לשאת על גופם את סמל האנרכיה (האות A מוקפת במעגל). פנקיסטים רבים לא מסתפקים בנשיאת הסמלים והסיסמאות על בגדיהם וחפציהם, ומרססים כתובות גרפיטי במקומות ציבוריים, אשר נושאות את מסרי הפאנק.

מוזיקה

ערך מורחב – פאנק רוק

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: משפטים ארוכים ולא מובנים וסתירות פנימיות.

להקת הראמונס נחשבת על ידי רבים כלהקת הפאנק רוק הראשונה

אחד מסממניה של תת-תרבות הפאנק הוא ההאזנה לשירי סוגה מוזיקלית רועשת ואגרסיבית אשר זכתה לכינוי פאנק רוק. מרבית להקות הפאנק רוק עשו שימוש בגיטרות עם דיסטורשן ותופים רועשים אשר הושפעו רבות מלהקות הגלאם רוק של שנות השבעים (להקות ואמנים דוגמת הניו יורק דולס, דייוויד בואי, טי רקס) ומלהקות הגראז' רוק של אמצע שנות השישים (הסוניקס, הסידס, הטראשמן). כמו כן גם מהפרוטו פאנק שפעל בסוף שנות השישים ותחילת השבעים (כינוי שניתן לאחר צמיחת הפאנק ללהקות רוק קודמות שהכילו מרכיבי פאנק, דוגמת הסטוג'ס, הוולווט אנדרגראונד, MC5). תתי תרבויות פאנק שונות נטו לייחד את עצמם באמצעות סגנון פאנק רוק ייחודי להם. חברי להקות הפאנק מנגנים לרוב בכלי הנגינה הקלאסיים של הרוק: גיטרה בס, גיטרה חשמלית ומערכת תופים;

אופנה

פנקיסט צרפתי בתחילת שנות השמונים.

כחלק ממחאתם נגד החברה, אימצו מרבית הפאנקיסטים הופעה חיצונית יוצאת דופן, המאופיינת בפרטי לבוש דמויי-עור, עור וג'ינס, נעליים צבאיות, מגפיים, עגילים ונזמים. חלק ממטרתה של הופעה חיצונית זו הוא להדגיש את ההתנגדות לתרבות המקובלת. סימן ההיכר המזוהה ביותר עם הפאנק הוא תספורת המורכבת מראש מגולח, כאשר רק במרכזו כרבולת ארוכה, לרוב צבועה בשלל צבעים. תספורת זו ידועה בכינוי "מוהיקן", "מוהוק" או "רקז". אחת הטענות היא כי מטרתה של הופעה חיצונית זו היא לומר: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

אף על פי כן, ישנם גם פנקיסטים רבים אשר טוענים כי תרבות הפאנק צריכה להיות מוגדרת על ידי המוזיקה והאידאולוגיות שלה ולא על ידי אופנה. גישה זו נפוצה בעיקר בארצות הברית בסצנת ההארדקור פאנק מסוף שנות השמונים ועד היום, בה פנקיסטים רבים נוטים לעיתים רבות ללבוש חולצות טי ומכנסי ג'ינס.

סגנון חיים

פאנקים רבים בוחרים, מסיבות אידאולוגיות או מבחירה אחרת, באורח חיים שונה קיצונית מאורח החיים החברתי הקיים. מגורים בסקוואטים (בנינים נטושים אשר הופכים לבתים או מעיין קומונות), תרבות של "דאמפסטר דייבינג" (איסוף שאריות אוכל משווקים, מסעדות ופחי אשפה), הימנעות מעבודה ויצירת קבוצות פאנקים אשר מבלות את מרבית זמנם יחד.

הפאנק בישראל

ערך מורחב – פאנק ישראלי

סצנת הפאנק בארץ התחילה באמצע שנות השבעים, כשהחלו לפעול להקות כמו מים חמים וקילר הלוהטת. בשנות השמונים צמח הפאנק בסצנה של מועדון ה"פינגוין" ובתחילת שנות התשעים סצנת הפאנק התעוררה בצפון הארץ ובמיוחד בחיפה.

בישראל, הפן הפוליטי-רדיקלי של הפאנק מתקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר בו נוקטות להקות הפאנק הפוליטיות בישראל עמדה פרו-פלסטינית קיצונית או עמדה אנטי-לאומית אנרכיסטית.

נדמה כי כיום נוצרת הפרדה ברורה בסצנת הפאנק הישראלית בין להקות ההארדקור ללהקות הפופ-פאנק.

לקריאה נוספת

• דיק הבידג', תת-תרבות: פאנק - משמעותו של סגנון, תרגום: רונה כהן, רסלינג, 2008.
• ארי קטורזה, 'גלות ברחוב הראשי': רגישויות ותחושות פוסט־מודרניות במוזיקת הפוסט־פאנק של 'הקליק' 'ונושאי המגבעת', 1991-1980, עיונים 29, 2018, הוצאת מעון בן-גוריון, עמ' 137 - 161.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאנק בוויקישיתוף

• בועז כהן, פאנק. 1976-1979. זו הייתה המהפכה, בבלוג "לונדון קולינג"
• איריס קלקא, הפאנק לא מת. הוא פשוט נהפך למושא מחקר, באתר הארץ, 23 במרץ 2008

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25105474פאנק (Punk)