פאול צאפּ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. פאול יוהנס צאפ (בגרמנית: Paul Johannes Zapp; 18 באפריל 1904 - 4 בפברואר 1999) היה אובר-שטורמבאנפיהרר, מפקד זונדרקומנדו 11A, שהיה חלק מאיינזצגרופן D, חבר באס אס ואחראי לרצח המונים של יהודים בשטחי ברית המועצות (מולדובה, אוקראינה וחצי האי קרים) במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
צאפ נולד בהספלד (הסה) כבן ליצרן. הוא בילה את נעוריו בקאסל. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, סיים התמחות בדויטשה בנק ולאחר מכן עבד בעבודה מסחרית עבור חברות שונות. לפני שמצא עצמו מובטל ב-1931, עבד כסגן ראש המחלקה במזכירות א. בורוויג לוקומוטיבנוורקה בברלין. בתקופת ההבטלה למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת ברלין במשך כמה סמסטרים. בקיץ 1933, כשהיה מזכירו הפרטי של יעקב וילהלם האואר, לקח על עצמו את ניהול תנועת האמונה הגרמנית בטיבינגן, שנוסדה על ידי האואר. ב-1934, בהשפעתו של האואר, צאפ עזב את הכנסייה והצטרף לאס.אס ולאס.די. בשנת 1937 הצטרף ל-SD בברנאו שליד ברלין, צאפ שימש כמדריך והיה מעורב בהכשרה אידאולוגית של אנשי SD עד תחילת המלחמה.
עם תחילת המלחמה נגד ברית המועצות, צאפ השתלט על ההנהגה של זונדרקומנדו 11א בתוך איינזצגרופה D. מאפריל 1944 צאפ היה המנהיג האחרון של ה-SD בדרזדן.
אוטו אולנדורף, מפקד איינזצגרופה D, הורה לפאול צאפ להוציא להורג את ראשי היהודים בגטו. ב-1 באוגוסט 1941 בא למפקדת הגטו פאול צאפ, ותבע לקבל תוך שעות ספורות 250 גברים ו-200 נשים לצורכי עבודה. החיילים הרומנים אספו כאלפיים המועמדים שמוינו על ידי צאפ, כשהגרמני מעדיף גברים אינטלקטואליים ונשים יפות ולבסוף יצאו בליווי שלושה חיילים. צאפ הבטיח ליהודים, שהם נחוצים לעבודה. היהודים הסעו במשאיות למקום, שנבחר על ידי צאפ ובו כבר נחפרו מראש שני בורות עגולים ועמוקים. ההוצאות להורג בוצעו על ידי ארבע כיתות ובכל כיתה שישה עד שמונה חיילים - אחת הכיתות הייתה מורכבת מרומנים. לפי בקשתו של צאפ, על ההוצאות להורג פיקד סגן ברנהרד[1].
בערבו של אותו יום שבו 39 מהמבוגרים יותר מבין הגברים וסיפרו שכל היתר נורו ליד ויסטרניצ'ן, הוטלו לתוך תעלה נגד טנקים של הסובייטים והם כיסו אותם באדמה ונשלחו להודיע על כך. למחרת הגיע גם הסגן ואישר זאת. נשיא הקהילה עם עשרים יהודים יצאו למקום, שם כיסו היטב את הגופות באדמה. באירוע זה נרצח גם הרומני יון כרמן, שהגיע לגטו בליווי רעייתו היהודייה.
מידע זה התגלה במהלך משפטם של מפקדי האינזצקומנדו 11A פאול צאפ, לאו קרל אאוגן, הרוזן פון דר רקה, נואה קרל היינריך ומוהלמאייר גאורג הרמן במינכן, בפברואר 1970[2].
בשנת 1967 נעצר צאפ – שחי בעבר תחת השם פרידריך בוהם בעיירה בברה, נשפט ונידון למאסר עולם על ידי בית המשפט המחוזי של מינכן ב-26 בפברואר 1970. בבית המשפט הסביר צאפ כי דאגתו הייתה להקל ככל האפשר על הקורבנות – שכן הם יצטרכו למות. "לרגל הוצאה להורג גדולה בניקולייב, הוא ניסה לירות ביהודי שקפץ לבור ללא השפעה, אבל זה לא היה מתוך שנאה גזענית, אלא מתוך רחמים. הוא רצה לחוס על האדם שנחנק בצורה אומללה מתחת להרי הגופות."
פאול צאפ שוחרר מהכלא ב-27 בינואר 1986 וחי בעיירה בברה עד מותה של אשתו השנייה, מריאן בראון, בשנת 1988. עד מותו בשנת 1999 הוא חי בבאד ארולזן ורודן, הוא נקבר בנידרולה.
הערות שוליים
- ^ תולדות השואה - רומניה, כרך א', עמוד 636
- ^ Pinkas Hakehillot Romania (באנגלית)
