ענת מריל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ענת מריל היא פרופסור ומרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עיקר מחקרה הוא בנושא זיכרון, ובעיקר הקשר בין זיכרון והמודעות לזיכרון, וההתפתחות הקוגניטיבית והעצבית של זיכרון.[1]

ב-2014 הייתה חלק ממכתב עליו חתמו מספר רב של פרופסורים שהוגש לבית המשפט העליון, בנוגע להרשעות של עבריינים בהתבסס על זכרונות ילדות משוחזרים.[2]

מחקריה

חקר הזיכרון לאורך השנים נשלט על על ידי חקר הזיכרון האפיזודי - שהוא הקידוד והשליפה של מידע שנחווה לאחרונה. תשומת לב פחותה בצורה משמעותית ניתנה לזיכרון הסמנטי - רשתות הידע הקיימות שלנו. מחקריה של פרופסור מריל נמצאים בממשק בין שתי הגישות הללו: כלומר כיצד ידע המופעל (במרומז או במפורש) במהלך פרק זמן משפיע על הזיכרון? כדי לבחון שאלה זו, חוקרים כיצד הידע הקיים שלנו מאורגן ומאוחסן.

ב-2015 הייתה שותפה במספר מחקרים אותם הובילה, בהם הגדירה תנאי גבול לקיום אפקט התאימות וחקרה את המערכות המוחיות המעורבות בעיבוד מידע בהשפעת ידע קיים, תואם ובלתי תואם. המחקרים נערכו הן במוח מפותח (מבוגרים) והן במוח מתפתח (ילדים ובני נוער). אפקט התאימות הוא אפקט בו הנבדקים זוכרים טוב יותר פריטי מידע המתאימים לידע הקיים שלהם מאשר פריטים שאינם מתאימים לו. זאת בנוסף לנטייה לזכור דווקא מידע יוצא דופן שאינו תואם את הידע שלנו (למשל: זברה ורודה).[3][4]

ב-2016 זכתה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע למחקר בנושא דינמיקה של למידה נתמכת סכימה.[5]

ב-2018 הייתה חלק מצוות חוקרים שמצא כי קיים רפלקס קוגניטיבי הגורם לנו להתייחס באופן שונה להצהרות שאנו מסכימים אתן ולכאלו המנוגדות לתפיסת עולמנו. המחקר, שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים ופורסם בכתב-העת Social Psychological and Personality Science, הראה כיצד הנטייה של אנשים להישאר מושרשים בתפיסת עולמם נתמכת באמצעות "רפלקסים" קוגניטיביים אוטומטיים. צוות המחקר כלל את ד"ר מיכאל גלעד, ראש המעבדה לחקר חברה, קוגניציה ומוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; מורן סלע, דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' ענת מריל. החוקרים מצאו כי הנבדקים אישרו את הדיוק הדקדוקי של הצהרות פוליטיות, טעמים אישיים ונושאים חברתיים מהר יותר כאשר המשפטים תאמו את דעתם האישית וזאת על אף שהדעה של הנבדקים הייתה לא רלוונטית כלל לביצוע המטלה עצמה.[6][7]

קישורים חיצוניים

פרסומים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36350528ענת מריל