עלי צברי
 | |||||||
| מימין לשמאל: נאצר, צברי וצ'ה גווארה, 1966. | |||||||
| לידה |
30 באוגוסט 1920 קהיר, סולטנות מצרים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1991 (בגיל 70) קהיר, מצרים | ||||||
| מדינה |
מצרים | ||||||
| מפלגה | איחוד הסוציאליסטים הערבים | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
עלי צברי (בערבית: على صبرى; 30 באוגוסט 1920 – 3 באוגוסט 1991) היה מדינאי ואיש צבא מצרי ממוצא טורקי. כיהן בשלל תפקידים בכירים תחת שלטונו של גמאל עבד אל נאצר, בין היתר בתור ראש ממשלת מצרים וסגן נשיא מצרים. תומך בולט של העמקת הקשרים בין מצרים לברית המועצות. הודח מעמדת המפתח שלו במהלך טיהור פוליטי שביצע נשיא מצרים אנואר סאדאת במאי 1971.
ביוגרפיה
צברי נולד למשפחה אמידה ממוצא טורקי-צ'רקסי. סבו היה אחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אחמד עוראבי, יוזם מרד עוראבי, ודודו היה בין מייסדי מפלגת אל-ופד ומנהל הבנק הלאומי של מצרים. צברי היה אחד השותפים למהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952. הוא כיהן כראש המודיעין הצבאי, ראש הממשלה וסגן נשיא מצרים, נשא בדרגת מֻשיר (מקבילה לפילדמרשל) ונחשב לאיש אמונו ואחד המקורבים לנשיא נאצר. לאחר מפלת מצרים במלחמת ששת הימים, צברי היה בין התומכים העיקריים בהעמקת קשריה של מצרים עם ברית המועצות, במיוחד על רקע מלחמת ההתשה. צברי היה אידאולוג סוציאליסט, מה שהשפיע על אהדתו לברית המועצות. בין השנים 1965 ל-1968 כיהן כמזכיר הכללי של איחוד הסוציאליסטים הערבים, מפלגת השלטון והמפלגה החוקית היחידה במצרים.
לאחר מותו של נאצר, צברי תמך במינויו של אנואר סאדאת כמעין מועמד פשרה, ונשאר בתפקיד סגן השניא לאחר מינויו של סאדאת ליורשו של נאצר. ההערכה הרווחת בקרב צברי ומכריו הייתה שסאדאת הוא אדם חלש ואפרורי, שלא יוכל לבסס את שלטונו בצורה עצמאית ויהיה נתון להשפעתו של צברי ובכירים נוספים בממשל. הערכת חסר וזלזול זה בסאדאת עלה לצברי ותומכיו במעמדם, ובמאי 1971 ביצע סאדאת את "מהפכת התיקונים", הוציא לפועל טיהור פוליטי ובראשו הדיח את עלי צברי מכל תפקידיו וגינה אותו "סוכן סובייטי".
לקריאה נוספת
- יואב גלבר, התשה – המלחמה שנשכחה, הוצאת דביר, 2017
- יואב גלבר, רהב – דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת זמורה-דביר, 2021
קישורים חיצוניים
