עיול

עיול (סיגנטורה בלעז) הוא מספר מדף בספרייה או מספר פריט ספרנות בכרטסת ספריה או בקטלוג ספריות (אנ').

מאז 1970 משמש המסת"ב לזיהוי חד ערכי של כותרי ספרים ומידע עליהם, אך מספר המדף מזהה עותקים מסוימים של ספר.

למספר העיול חשיבות רבה בתחום הקודיקולוגיה – חקר כתבי יד ישנים ודפוסים ישנים, בתחום הפלאולוגיה – חקר הכתב בתוך כתבי יד אלה, ופילולוגיה – חקר הלשון והסגנון של מסורות על פה ובכתב, שכן החוקרים יתמקדו בעותק המסוים ובדרך כלל הייחודי של הספר, באנשים שעסקו בהעתקתו, בבעלים של עותק זה, בצורת הכתב ובציורים שבו, ובהערות שנכתבו בצידי דפיו, לעיתים על מנת לגלות מידע חסר על מחבר הספר ונוסחו המקורי, שאינו בידינו.

בדרך כלל הספריות מחולקות למדורים כשארונות המדפים עוסקים בתחום מסוים, ובתוכו הספרים מונחים לפי סדר אלפביתי. וכך מספר מדף עשוי מאותיות המציינות את המדור ואותיות ראשונות של הכותר או המחבר, ואחריו מספר. לעיתים כאשר מתווספים ספרים לאחר המספור המקורי מגדילים את המספר עם ספרה נוספת, ולעיתים גם גורעים ספר ממדף, וכך הסדר המתקבל עשוי להיות לשם דוגמה:
11,12,13,131,1312,132,14,16,16a1,16a11,16a20,16a3,171,172,18.

כתבי יד ישנים יכולים להופיע בכרטסות וברשימות מסווגות שונות כמו ספרי קטלוג שערכו חוקרים בתקופות שונות, כך שבדרך כלל יצוין מקור העיול לצד ערכו, שהוא לרוב שם הספרייה בה נמצא העותק ושם העיר בה נמצאת הספרייה. לדוגמה עיול Or. fol. 1220 ספריית המדינה בברלין הוא הציין של כתב יד ארפורט לתוספתא, אך בקטלוג זוסמן (אוצר כתבי יד תלמודיים, יעקב זוסמן) עיולו הוא המספר 7055.