רבי עזריאל הורוויץ
| לידה |
תקי"ז זמושץ' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1818 (בגיל 61 בערך) כ"ב בחשוון תקע"ט | ||||
| חיבוריו | תשובות וחידושי ראש ברזל | ||||
| |||||
רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (תקי"ז, זמושץ' - כ"ב בחשוון תקע"ט, 1818, לובלין), רבה של לובלין. נודע בכינויו "ראש הברזל".
ביוגרפיה
נולד בזמושץ' לרבי דוב מזאמושץ' חתנו של רבי רבי אריה לייבוש קנשינגר אב"ד הורבישוב אצלו למד בצעירותו. בהמשך חזר לעיר שם למד מפי רב העיר רבי יעקב יצחק הוכגלרנטר. נשא את בתו של הרב בנימין בושקא מזמושץ', אביו של הרב צבי הירש בושקא. בהמשך עבר לעיר ברודי שם היה מרבני הקלויז.
שימש ברבנות העיירה קרושניק ובשנת תקס"ו התמנה כרב העיר לובלין.
הוא נודע בכינויו "ראש הברזל" (ביידיש: "דער אייזערנער קָאפ"), וכך גם נקרא ספר החידושים לתלמוד והשו"ת שלו שנדפס שנים רבות לאחר מותו מכתב יד.
רבי עזריאל הורוויץ נודע בהתנגדותו לחסידות, ויחסיו עם חסידי עירו לובלין, ובפרט עם "החוזה מלובלין", משמשים רקע לסיפורים עממיים שונים[1]. למרות יחסיו המתוחים עם החוזה מלובלין, ניהל מערכת יחסים ידידותית עם אדמו"רי בית פשיסחה הראשונים, רבי יעקב יצחק ורבי שמחה בונים[2]. קיימת ממנו הסכמה יחידה על פירוש לפי סדר התפילה בשם "כתר נהורא" שנכתב על ידי רבי אהרן הכהן מזליחוב, מגדולי החסידות. זאת למרות התנגדותו של רבי עזריאל לתנועת החסידות.
כשפרסם פעם המגיד מקוז'ניץ היתר עגונה, שהתבסס על נימוקים שלא עמדו בקריטריונים הנדרשים לפי דעתו של רבי עזריאל, פרסם קונטרס שבו תקף את יסודות ההיתר. במהדורות המודפסות של ההיתר, "עגונת ישראל", נדפסו השגותיו של רבי עזריאל הורוויץ כנספח תחת השם "דברי ריבות" עם תגובתם של תומכי ההיתר, בהקדמת הנספח מייחסים המדפיסים החסידיים את הדברים ל”איש אחד ורצונו להשבית שמחתינו, בשלחו מכתב עמל חפשי בארמנותינו. דברי ריב ומצה, לפורעם לשמצה...”, זאת בלי לנקוב בשמו של רבי עזריאל[3].
רבי עזריאל הורוויץ נפטר בשבת, כ"ב בחשוון תקע"ט, 21 בנובמבר 1818. ונקבר בלובלין למרגלות קברו של רבי שלום שכנא מלובלין.
משפחתו
לרב עזריאל הורוויץ היו שני בנים: דוד ואפרים פישל, ובת אחת שנישאה לרב משה ליב בן ישראל איסר מריצוויל. הוא היה מחותנו של רבי אפרים זלמן מרגליות ואף התכתב עמו בענייני הלכה[4].
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי עזריאל ברבי דוב הלוי הורביץ אב"ד לובלין („ראש הברזל”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- עלים לתרופה, גליון תקמ"ה (פרשת חיי שרה, תשס"ו, שנה י"ב), באתר היברובוקס - חלק ראשון.
- עלים לתרופה, גליון תקמ"ג (פרשת לך לך, תשס"ו, שנה י"ב), באתר היברובוקס
- מכתביו
- תשובות וחידושי ראש ברזל, ירושלים תשכ"ט, באתר היברובוקס
- דברי ריבות, נספח לספר עגונת ישראל, ורשה תר"מ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: ב. יאושזון, מאוצרנו הישן, בראשית כב, א; עמ' 97.
- ^ יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא חלק א, בני ברק, תשנ"ז. עמ' קט.
- ^ ראו בפרק "קישורים חיצוניים" את הספר "עגונת ישראל" עם הנספח "דברי ריבות". יחוס הקונטרס לרבי עזריאל הורוויץ, ראו: ח. צבי הלברשטאם, תולדות המגיד מקאז'ניץ, בני ברק, תשכ"ו. עמ' כד. וראו שם הערה כא, רשימת הרבנים שתמכו בהיתרו של המגיד מקוז'ניץ.
- ^ ראו למשל: אפרים זלמן מרגליות, שו"ת בית אפרים חלק אורח חיים, ללא, באתר היברובוקס, שאלה ה.