עומק אסטרטגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עומק אסטרטגי הוא מונח צבאי המתייחס למרחק שבין הקווים הקדמיים או אזורי הקרבות לבין אזורים אזרחיים כגון: אזורי תעשייה, ערי בירה, מרכזי אוכלוסייה ותעשייה צבאית.

שיקולים מרכזיים בעיסוק בעומק האסטרטגי הם עד כמה פגיעים הנכסים למתקפת מנע מהירה או לאופנסיבה מתודית ויכולת המדינה לספוג אובדן שטחים ראשוני ולייצר מתקפת נגד אפקטיבית רחוק ממוקדי הכוח של המדינה.

על מפקדי הצבא מוטלת חובה להתכונן לשני התרחישים ולהציג אמצעים ומשאבים ברמה הטקטית והאסטרטגית על מנת להדוף את כל השלבים של מתקפת אויב מצומצמת או רחבת היקף. האמצעים אינם רק אמצעים צבאיים. גם היכולת למגן ולחזק את התשתית האזרחית ולהופכה לגמישה על מנת לעמוד במתקפה היא יכולת משמעותית בעיתות מלחמה.

הבעיה היא הפשרה שבין מרחב וזמן. כשלונה של גרמניה להביס את ברית המועצות בין 1941 ל-1942 הוא דוגמה היסטורית לכך. הסובייטים נסוגו בעת ההתקפה הגרמנית מפולין לפאתי מוסקבה. הנסיגה אפשרה לסובייטים להסיט את התשתית התעשייתית מזרחה מהרי אורל.

ראו גם