עדנה אולמן-מרגלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עדנה מרגלית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרופסור עדנה אוּלמן-מרגלית (194616 באוקטובר 2010) הייתה חוקרת פילוסופיה ומדעי החברה בבית הספר לחינוך ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, מתרגמת ופעילת זכויות אדם ישראלית וחברה במועצת האוניברסיטה הפתוחה.

ביוגרפיה

אולמן-מרגלית נולדה לליזה ולפרופ' דוד תאודור אולמן, רופא נפרולוג שעבד בבית החולים הדסה. גדלה בשכונת רחביה בירושלים וסיימה לימודיה בגימנסיה העברית בשכונה זו. השתחררה מצה"ל בשנת 1966 בדרגת סגן. לאחר לימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית השלימה תואר שלישי באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1973. לאחר סיום לימודיה שימשה כעמיתת מחקר באוניברסיטת אוקספורד, במכון ללימודים מתקדמים בברלין ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. ב-1976 הצטרפה כחברת סגל לאוניברסיטה העברית.

בשנה 1996 נתמנתה לראשות החוג לחינוך באוניברסיטה העברית. בשנים 2008-2005 כיהנה כראש המרכז לחקר הרציונליות. החל משנת 2008 כיהנה כמנהלת בית הספר לחינוך.

אולמן-מרגלית הייתה פעילה בארגונים שונים: בשנים 1993-1985 הייתה חברה בהנהלת הקרן החדשה לישראל, ובתוך פרק זמן זה בשנים 1992-1988 שימשה כסגן נשיא הקרן. שימשה בשלוש תקופות כהונה שונות כיו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל (1994-1993, 2001-1999, 2003-2002), והייתה חברת הנהלת "בצלם".

אולמן-מרגלית הייתה נשואה לחתן פרס ישראל הפילוסוף אבישי מרגלית, הייתה אם לארבעה והתגוררה בירושלים. אחיה הצעיר, שמעון אולמן, הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס ישראל למתמטיקה ולמדעי המחשב לשנת 2015.

אולמן-מרגלית נפטרה ב-16 באוקטובר 2010 ממחלת הסרטן, בגיל 64.

הפילוסופיה של חקר מגילות מדבר יהודה

בשנת 2006 פרסמה פרופ' אולמן-מרגלית את הספר "Out of the Cave" בהוצאת מאגנס והוצאת Harvard University Press. בספרה היא בוחנת את התאוריות השונות לגבי כותבי מגילות מדבר יהודה מנקודת המבט של הפילוסופיה של המדע. התאוריה המרכזית טוענת כי כותבי המגילות הם בני כת האיסיים וכי חרבת קומראן הסמוכה למערות בהן נתגלו המגילות שימשה את אנשי הכת. פרופ' אולמן-מרגלית בוחנת את הנימוקים לתאוריה הזו ומוצאת שזו נולדה "בדרך נס": הראשון שהציע אותה היה פרופסור אלעזר סוקניק, והמגילה שהביאה אותו למסקנה הייתה סרך היחד, שהייתה מהראשונות שהתגלו. האיסיים אינם מוזכרים בשמם במגילות עצמן, אין כל ממצאים בקומראן המוכיחים קשר כלשהו לאיסיים או למערות הסמוכות להן. באותם כלים היא גם בוחנת את התאוריות החולקות על התאוריה המרכזית ומוצאת גם בהן ליקויים.

לדברי אולמן מרגלית "התפקיד שלי אינו להגיד מה נכון ומה לא נכון. הפילוסוף של המדע איננו שופט. תפקידו לחשוף את הלוגיקה של המחקר. הוא איננו חלק מן המדע. הוא רק מתבונן על התהליך המדעי מן הקומה השנייה".[1]

המשורר ישראל אלירז הקדיש לזכרה של אולמן-מרגלית פרק בספרו "האם צפויה התבהרות" (מוסד ביאליק, 2011; שם הפרק: "זה הזמן ללכת אל עבר הפתוח").

ספריה

  • 1977 The Emergence of Norms, Clarendon, Oxford
  • The Prism of Science: The Israel Colloquium: Studies in History, Philosophy, and Sociology of Science - Volume 2, Kluwer 1986
  • Editor with Avishai Margalit Isaiah Berlin: A Celebration, University of Chicago Press & Hogarth Press 1991
  • Out of the Cave: A Philosophical inquiry into the Dead Sea Scrolls Research, Magnes Press and Harvard University Press 2006

כמתרגמת:

קישורים חיצוניים

מכתביה:

הערות שוליים

  1. ^ מי באמת כתב את מגילות מדבר יהודה, בבלוג שלו "היגיון בשיגעון", 12 בינואר 2007 (ראיון)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25349801עדנה אולמן-מרגלית