עבדאללה אבן סבא
עבדאללה אבן סַבַּא הוא דמות היסטורית מהמאה השביעית, המקושר במקורות שונים עם הפילוג הגדול בעולם המוסלמי בין השיעה לסונה. הוא מוכר גם בכינויים "סבּאא", "אבן א-סַוְודא", "אבן והבּ" ו"אבן חַרְבּ".
חוקרים מודרניים רבים מטילים ספק בעצם קיומו ההיסטורי של עבדאללה אבן סבא, ורואים בו דמות בדיונית או חצי בדיונית.[1] עם זאת, חוקרים אחרים מאשרים את קיומו ההיסטורי.[2] מוצאו היהודי מוטל גם הוא בספק.
השקפה סונית
רוב המחברים הסונים טוענים כי עבדאללה אבן סבא אכן היה דמות היסטורית. טברי, המסתמך על סיף בן עומר, מספר כי עבדאללה אבן סבא היה יהודי תימני שהתאסלם. בזמן חליפותו של עלי בן אבי טאלב הוא העלה רעיונות ותפיסות שמאוחר יותר קושרו עם זרם ה"ע'ולאת". התפיסות האלה כללו את קידושו של עלי, מינויו כיורש מוחמד, ההסתר (ע'יבה) והחזרה (רג'עה).[3] בחיבורים סונים בעלי אופי פולמוסי, עבדאללה אבן סבא ממלא את התפקיד אותו מילא פאולוס בנצרות, תפקיד של משחית ההוראות הדתיות המקוריות. באסלאם הסוני ההשחתה הזו נתפסת כהחדרת רעיונות שיעיים במהותם לאסלאם ה"טהור".[4]
השקפה שיעית
בחיבורים שיעיים רבים, עבדאללה אבן סבא מתואר כשיעי קיצוני (ע'אלי). הדמות שלו משמשת ככלי ניגוח בעד ונגד זרם הע'ולאת בשיעה, שכן לפי המסורת עלי העלה אותו על המוקד או הגלה אותו.[5] כמו כן, מהימנותו של סיף בן עומר, המסרן עליו הסתמך טברי, מוטלת בספק אצל השיעים.[6]
לקריאה נוספת
- Hodgson, M. G. S. (1960). "ʿAbd Allāh ibn Sabaʾ". Encyclopaedia of Islam. 1 (2nd ed.). Brill Academic Publishers. p. 51. מסת"ב 90-04-08114-3.
- Al-Samarrai, Qasim (2000-09-19), "Sayf ibn ʿUmar and ibn Sabaʾ: A new approach", in Tudor Parfitt, Israel and Ishmael: studies in Muslim-Jewish relations, Palgrave Macmillan, pp. 52–58, מסת"ב 978-0-312-22228-4
- Sean Anthony, The Caliph and the Heretic: Ibn Sabaʾ and the Origins of Shīʿism, Brill, 2011.
- Lewinstein, Keith, “ʿAbdallāh b. Sabaʾ,” Encyclopaedia of Islam, THREE, Edited by: Kate Fleet, Gudrun Krämer, Denis Matringe, John Nawas, Everett Rowson. Consulted online on 01 December 2016 <http://dx.doi.org/10.1163/1573-3912_ei3_COM_24156>
הערות שוליים
- ^ Hodgson, M. G. S. "ʿAbd Allāh ibn Saba,ʾ" Encyclopaedia of Islam, 1 (2nd ed.), p. 51
- ^ Tucker, W. F. Mahdis and millenarians: Shī'ite extremists in early Muslim Iraq. Cambridge University Press, 2008, pp. 10–12
- ^ Al-Samarrai, Q. "Sayf ibn ʿUmar and ibn Sabaʾ: A new approach", in Tudor Parfitt, Israel and Ishmael: studies in Muslim-Jewish relations, pp. 52–58.
- ^ Sean Anthony, The Caliph and the Heretic: Ibn Sabaʾ and the Origins of Shīʿism, p. 68; Ross Brann, Power in the Portrayal: Representations of Jews and Muslims in Eleventh- and Twelfth-Century Islamic Spain, Princeton University Press, pp. 65–6.
- ^ Hodgson, M. G. S. "ʿAbd Allāh ibn Sabaʾ", Encyclopaedia of .Islam, 1 (2nd ed.), p. 51
- ^ Landau-Tasseron, Ella, "Sayf Ibn 'Umar in Medieval and Modern Scholarship", Der Islam 67 (1990): 1–26.
