סתמא דגמרא
סתמא דגמרא (בעברית: סתם תלמוד או הסתם של התלמוד) הוא מושג בתלמוד המתאר טקסט שמשמש להבאת פירוש, תירוץ, קושיה, הערה לדברי חכם או פסיקה במהלך הלימוד, ללא הזכרת שם אומרו.
בתלמוד
קטעים נרחבים מהתלמוד נזכרים ללא שם אומרם. כך למשל, הסוגיה הראשונה במסכת קידושין[1] מובאת כולה ללא הזכרת שמו של חכם אחד. במרבית המקרים סוגיות הגמרא הן בליל של אמירות ודעות תנאיות ואמוראיות, מוקדמות ומאוחרות, ודיון בקישורים ובסתירות ביניהן. בתוך מבנה זה, לעיתים קרובות הקישורים מובאים ללא שם אומרם, אלא בשם התלמוד עצמו - סתם תלמוד.
במחקר
ערכים מורחבים – שיטת הרבדים, סתמאים
חוקרים כמו דוד הלבני ופנחס היימן טענו כי כחלק מהצורה האקלקטית בה נבנה התלמוד, כאשר מאמרי התנאים קודמים למאמרי הדור הראשון של האמוראים וכן הלאה, כך את ה"סתמא דגמרא" כתבו חכמים מאוחרים יותר, הנקראים בפיהם סתמאים. כתוצאה מהיותם כאלה, ישנם הטוענים כי אין לפסוק הלכה מסתם תלמוד [דרוש מקור]. טענה זו הביאה למחלוקות רחבות היקף בקרב לומדי גמרא.[2]
לעומתם ישנן שיטות אחרות במחקר, הטוענות שקטעים אלו נתחברו על ידי סבוראים או על ידי חותמי התלמוד רב אשי ורבינא, וישנן שיטות המייחסות את סתמא דגמרא אף למקורות אמוראיים מוקדמים יותר[3].
קישורים חיצוניים
- הרב יהודה פרומן, התלמוד כהוויתו - פרק אחד עשר: סתמא דתלמודא, באתר דעת
- עמירם דומוביץ, מילון מונחי הדיון התלמודי, ערך 31, באתר דעת
- יהודה חיון, אנציקלופדיה תלמודית מרוכזת, ערך סתמא דגמרא(הקישור אינו פעיל), באתר ויקישיבה
- הרב יוסף שמשי, ביאור הביטוי: "סתם גמרא" ("סתמא"), באתר פורטל הדף היומי
- מידע על סתם תלמוד בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב' עמוד א'
- ^ הרב צבי קוסטינר, שאל את הרב - שיטת רבדים 2, באתר כיפה, כ"ד באדר ב' תשע"ג, 28 במרץ 2003
- ^ בספר דורות הראשונים ח"ב, ימי האמוראים, פרק סח סידור התלמוד וחתימתו, כותב שחלק מדברי הסתמא דגמרא הם מדורות שקדמו לרב אשי, ומביא דוגמאות של דברי אמוראים שמתייחסים לדברי הסתמא דגמרא.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
34842668סתמא דגמרא