סרט תיעודי מונפש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סרט תיעודי מונפש או אנימציה דוקומנטרית הוא סגנון קולנועי המשלב תיעוד דוקומנטרי והנפשה.

הדוגמה המוכרת הראשונה לשימוש בסגנון זה, הוא סרטו בן 12 הדקות של וינדסור מקיי משנת 1918 "The Sinking of the Lusitania", המספר על הטבעת אוניית הנוסעים הבריטית "לוסיטניה" על ידי צוללת גרמנית במלחמת העולם הראשונה. לאירוע לא היה כל תיעוד מצולם ולכן היה צורך בהנפשה.

מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, נעשה שימוש בטכניקת הנפשה בסרטי הדרכה חינוכיים, כגון סרט מונפש על תורת היחסות של איינשטיין (1923).

פסטיבל הסרטים התיעודי הבינלאומי באמסטרדם לשנת 2007 עסק בסרטים המשלבים קטעי אנימציה.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26893124סרט תיעודי מונפש