ספרייה גנומית

בניית ספרייה גנומית הנה שיטה למיפוי DNA של אורגניזם, על מנת לבחור מתוך כלל הגנום גן ספציפי.

על מנת לבנות ספרייה גנומית, נעשה תחילה חיתוך של כל הגנום באמצעות אנזימי הגבלה (רסטריקציה) מתאימים. את מקטעי ה-DNA שהתקבלו מחברים, בתוספת גן בורר, לנשאים כגון פלסמידים או בקטריופאג'ים (לאחר שהוצאו מהגנום שלהם הגנים הפתוגניים), גם כן על ידי חיתוך של הפלסמיד או של הגנום של הבקטריופאג' באמצעות אנזימי הגבלה תואמים. הנשאים משמשים להחדרת מקטעי ה-DNA לתוך גנומים של חיידקים בתהליך הנקרא טרנספורמציה. את החיידקים זורעים על מצע בררני המאפשר רק לחיידקים שקלטו פלסמיד לגדול, בשל הגן הבורר שהונדס לתוך הגנום שלהם. כל חיידק שלתוכו הונדס מקטע מה-DNA המקורי, מהווה מקור למושבת חיידקים, כלומר - כל מושבה מייצגת מקטע DNA אחד מתוך אותו גנום, ואוסף המושבות מייצג את הגנום כולו. זוהי ספרייה גנומית.

סוג נוסף של ספריית גנים, שאיננה מייצגת את כלל הגנום של האורגניזם אלא רק את הגנים המתבטאים ברקמה מסוימת, הוא ספריית cDNA. ספרייה זו מקורה ב-mRNA המופק מרקמה כלשהי בגוף האורגניזם, ש"תועתקה במהופך", ל-DNA, באמצעות האנזים Reverse Transcriptase ("משעתק במהופך"). מקטעי ה-DNA שמתקבלים מוחדרים לחיידקים באופן המתואר לעיל, ויוצרים ספריית גנים באופן דומה. בספרייה זו, בניגוד לספרייה הגנומית, הגנים כוללים את האזור המבני בלבד, ללא אזור בקרה, וכן מכילים את הרצף המקודד בלבד, ללא אינטרונים.