ספנז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סְפֶנְזערבית: سفنز; נקרא לעיתים בעברית גם סופגנין[1] ובקרב יהדות ג'רבה מכונה אף סְפינגָ'ה) הוא מאכל שמקורו בלוב. הספנז עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק. צורתו של הספנז שטוחה ומעוגלת. בגירסתו המתוקה, הנפוצה ביותר, נהוג לאכול אותו עם דבש, ריבה או סוכר. בגירסתו האחרת, מוסיפים ביצה באמצע הספנז, בוזקים מעט מלח ומכסים בעלה בצק קטן. האדם שמשלח ידו הכנת הספנז נקרא בערבית سنفاز (סַנְפאז).

ספנז לובי

את הספנז נהוג לאכול בכמה מועדים:

  1. בכל החגים ובעיד אל-פיטר בפרט.
  2. מנהג הוא לחלקו בקרב שכנים, חברים וקרובי משפחה בעת קבלת פני תינוק חדש.
  1. בסוף ליל ערב ראש השנה, לפנות שחר, נוהגים להציב ליד בתי הכנסת דוכנים לטיגון ספנז, לשבירת רעבונם של המתפללים שהתפללו במשך כל הלילה.[2]
  2. בחג החנוכה, בו נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים בשמן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24500257ספנז