ספיק איזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועדון ה-"21" בניו יורק

ספיק איזיאנגלית: speakeasy – "דבר בשקט"; נקראו גם חזיר עיוורblind pig או טיגריס עיוורblind tiger) היו מוסדות שמכרו באופן בלתי חוקי משקאות חריפים. מוסדות אלו בלטו במיוחד בארצות הברית במהלך תקופת היובש (1920-1933 ובמדינות מסוימות לאחר מכן). בתקופה זו נאסרו בחוק מכירה, ייצור והובלה של משקאות חריפים בכל רחבי ארצות הברית.[1]

הספיק איזי נעלמו לאחר שבוטל חוק היובש ב-1933, והמונח משמש היום בארצות הברית לתיאור מסבאות או פאבים קטנים ולא מוכרים עם אווירה אינטימית, במיוחד כאלו שרחוקים מאזורי בילוי גדולים.

אטימולוגיה

על פי ידיעה מעיתון משנת 1889, "מסבאות ללא רישיון בפנסילבניה ידועות בכינוי 'ספיק איזי'. הן נקראו כך בשל אופן הדיבור השקט שהיה נהוג בפרהסיה אודות קיומן או כאשר נמצאים בהן, כדי לא להתריע את המשטרה או את השכנים".[2] יצירת המונח מיוחס לקייט הסטר, שניהלה מסבאה ללא רישיון בשנות השמונים של המאה ה-19 בעיירה מק'קיספורט שבאזור פיטסבורג שבפנסילבניה.[3][4] למרות שהמונח החל להיכנס לשימוש בולט בארצות הברית בשל הפשיטות על מסבאות שפעלו ללא רישיון באזור פיטסבורג, השם "חנות ספיק איזי" (speak easy shop) כהגדרה למקום בו נמכרים משקאות חריפים ללא רישיון, מוזכר בזיכרונותיו של איש הצי המלכותי הבריטי שנכתבו ב-1844.[5] המונח "speak softly shop", שמשמעותו "בית מבריחים", מופיע במילון סלנג בריטי שיצא לאור ב-1823.[6] שנים רבות לאחר מכן, בתקופת היובש בארצות הברית, נעשה המונח "ספיק איזי" לתיאור המקומות בהם ניתן היה לרכוש משקאות חריפים.

שמות נוספים היו נהוגים לתיאור מסבאות אלה. מקורם של המונחים "חזיר עיוור" (blind pig) או "טיגריס עיוור" (blind tiger) הוא בארצות הברית של המאה ה-19. מונחים אלה תיארו מוסדות שמכרו משקאות חריפים באופן בלתי חוקי למעמדות הנמוכים והם בשימוש זה עד היום. הבעלים של מקום כזה גבה כסף מהלקוחות על צפייה באטרקציה כלשהי, כמו צפייה בחיה, ולאחר מכן הגיש משקאות, כביכול בחינם, ובכך עקף את החוק. המונח "נמר עיוור" התייחס גם למסבאה בה זהותו של מוזג המשקאות הייתה חסויה.[7]

היסטוריה

מסבאות הספיק איזי היו רבות מספור ופופולריות מאוד במהלך תקופת היובש. חלק מהן הופעלו על ידי אנשים שהיו חלק מארגוני הפשע המאורגן. למרות שהמשטרה וסוכני המחלקה לאכיפת חוק היובש פשטו עליהן לעיתים קרובות ועצרו את בעליהן, הפעלתן הייתה כה רווחית שהן המשיכו לשגשג. מסבאות הספיק איזי נעשו עד מהרה לחלק חשוב בתרבות האמריקאית באותה תקופה. כמה שינויים בתרבות האמריקאית התחוללו כאשר צצו מוסדות אלה. שינוי בולט היה השילוב בין הגזעים. שחורים ולבנים יכלו להתאסף יחדיו ואף להתערבב אלו באלו.

שינוי נוסף שקשור בספיק איזי היה שילובן של הנשים. עסקים רבים כאלה עשו הכול כדי למשוך נשים כדי להגדיל את הכנסותיהם. ואכן, קיימים דיווחים רבים על עלייה במספרן של הנשים שנעצרו בעוון שכרות בפומבי.

מסבאות הספיק איזי השפיעו גם על התרבות במהלך תקופת היובש. דוגמה לכך הייתה בנעשה באולמות הקולנוע. על חברות הסרטים נאסר להראות שתיית אלכוהול על המסך, אך חלק מהם המשיכו לעשות זאת מתוך גישה שכך הם מתארים את התרבות האמריקאית האמיתית.

המשקאות מאיכות ירודה שנמכרו במסבאות הספיק איזי היו שינוי חד בהשוואה למשקאות הקלאסיים מהמאה ה-19. אך למרות זאת נמכרו בהן גם משקאות מאיכות ירודה וגם מאיכות טובה, הכול בתלות בדרך שבה השיג בעל המקום את המשקאות. ליקרים זולים היו בשימוש עיקרי בשל היכולת שלהם להגדיל את הרווחים. במקרים אחרים נמכרו משקאות מזויפים מאיכות ירודה תחת שמות מותגים ידועים ואיכותיים.

המונח "ספיק איזי" קם לתחייה בעשור הראשון של המאה ה-21 ומתייחס לבארים חוקיים בסגנון המסבאות מתקופת היובש ובו מוגשים קוקטיילים קלאסיים. כיום הורחב המונח לתיאור מסבאות רטרו וכן למסבאות בארצות שלא חל בהן חוק היובש, כמו אוסטרליה[8] ובריטניה.[9]

סוגי הספיק איזי

בראשית דרכן היו מסבאות הספיק איזי קטנות יחסית, והופעות הבידור שהתקיימו בהן היו מועטות או לא קיימות כלל. אך עם חלוף הזמן ועם הגידול במספרן הוצגו בהן הופעות בידור והן הפכו לאחד מסוגי בתי העסק הגדולים ביותר בתקופת היובש.

בעיירות שדה רבות הופעלו מסבאות קטנות על ידי בעלי עסקים מקומיים. קיומם של עסקים אלה נשמר בסוד בקרב המשפחות המפעילות אותם גם לאחר שבוטל חוק היובש. ב-2007 נמצאו מרתפים סודיים, ששימשו ככל הנראה כמסבאות ספיק איזי, על יסודותיו של קפה אינטרנט בעיר בינגהמטון שבמדינת ניו יורק.

מסבאת הספיק איזי לא הייתה חייבת להיות גדולת ממדים. "בקבוק ושני כיסאות הספיקו כדי להפוך את המקום לספיק איזי". דוגמה למיקום כזה היה מועדון "21" בניו יורק. מסבאה זו הייתה אחת ממסבאות הספיק איזי המפורסמות, והיא פועלת עד היום. ה-"21" היה רק אחד העסקים בבעלותם של צ'רלי ברנס וג'ק קרינדלר. הם החלו את עסקיהם בגריניץ' וילג', שם פתחו מקום שנקרא The Redhead ומאוחר יותר פתחו מקום שנקרא The Puncheon Club. ה-"21" היה מיוחד בשל יכולתו המיוחדת לא להיחשף בפני רשויות החוק. במקום היה קיים מרתף יינות סודי ומערכת שאפשרה לשומר הסף לשגר הודעה לבאר על הגעת שוטרים.

ראו גם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29036486ספיק איזי