משטרת הביטחון
 סמל כיחידת אס-אס | |
| תקופת הפעילות | 1936–1939 (כ־3 שנים) |
|---|---|
| מנהיגים | ריינהרד היידריך |
| מטה | פרינץ-אלברט-שטראסה, ברלין |
משטרת הביטחון (זִיכֶרְהַייטְסְפּוֹלִיצַיי, זיפו; בגרמנית: Sicherheitspolizei, SiPo) הייתה סוכנות משולבת לחקירות ביטחוניות-פוליטיות ופליליות בגרמניה הנאצית, אשר כללה את הגסטפו, "משטרת המדינה החשאית" (Geheime Staatspolizei) והקריפו, המשטרה הפלילית (Kriminalpolizei). בשנת 1939 מוזגה משטרת הביטחון עם סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית, אס דה (Sicherheitsdienst) ליצירת המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA - Reichssicherheitshauptamt). עם זאת, המונח "משטרת הביטחון" המשיך לשמש את סוכני הגסטפו והאס דה עד סוף מלחמת העולם השנייה.
הקמה והתפתחות
ביוני 1936 מינה אדולף היטלר את היינריך הימלר, מפקד האס אס לראש המשטרה הגרמנית כולה בתואר ריכספיהרר-אס אס וראש המשטרה הגרמנית (Reichsführer-SS und Chef der Deutschen Polizei). הדבר איפשר להימלר להתחיל בתהליך ארגון המערכת המשטרתית מתוך עצמאות מלאה והכפפה למעשה של הארגון המדינתי (המשטרה) לארגון מפלגתי (האס-אס). בתחילה גיבש הימלר שתי זרועות עיקריות של כוח המשטרה, משטרת הסדר ומשטרת הביטחון. השר האחראי על הארגון להלכה היה שר הפנים וילהלם פריק, אף שהשליטה בפועל הייתה של הימלר והיטלר. בראש זיפו הופקד ריינהרד היידריך.
בעקבות האנשלוס (השתלטות גרמניה הנאצית על אוסטריה ב-1938) הקים היידריך יחידות מבצעיות מיוחדות (Einsatzkommando) שמטרתן הגנה על מבני ממשל באוסטריה ובחבל הסודטים. היה זה הכוח היחיד שהיה כפוף ישירות למטה משטרת הביטחון ולא לאחת משתי זרועותיו (הגסטפו או הקריפו). יחידות אלה התפתחו לכדי יחידות עילית אליהן גויסו מתנדבים מהגסטפו, האס דה, הקריפו והאס אס והוכפפו ישירות להיידריך. עם הפלישה לפולין נעו יחידות אלה, אשר נקראו עתה איינזצגרופן ("קבוצות משימה") והורכבו ממספר רב של יחידות חיסול ממונעות, אחרי הצבא הפולש בחזית המזרחית, השתתפו לעיתים בלחימה, וביצעו מעשי רצח של יהודים, פולנים, וקומוניסטים רוסים.
לקריאה נוספת
- יעקב לזוביק, הביורוקרטיה של היטלר: משטרת הביטחון הנאצית והבנאליות של הרשע, ירושלים, תשס"א
- Gordon Williamson, World War II German Police Units, Osprey Publishing, 2006 מסת"ב 978-1846030680
קישורים חיצוניים
- מבנה המשטרה בגרמניה הנאצית, היסטוריית הציר