סינה 1
 | |
| דגם הלוויין סינה 1 ומערכותיו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | סוכנות החלל האיראנית |
| יצרן | פוליוט, רוסיה |
| תאריך שיגור | 17 באוקטובר 2005 |
| משגר | קוסמוס 3 M |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין טכנולוגי עם מטעד חישה מרחוק |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | LEO |
| נטייה | 98.00 מעלות |
| אפואפסיד | 711.8 ק"מ |
| פריאפסיד | 688.3 ק"מ |
| זמן הקפה | 98.6 דקות |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 160 ק"ג |
| ערוצי תקשורת | תקשורת UHF |
סינה 1 (בפרסית: سینا ۱, תעתיק מדויק: סינא 1) הוא הלוויין הראשון של איראן. הלוויין שוגר לחלל ב-17 באוקטובר 2005, על גבי משגר לוויינים רוסי מסוג קוסמוס 3-M מקוסמודרום פלסצק.
הלוויין, בעל היכולת לחישה מרחוק, נועד לשימושי מחקר והתנסות טכנולוגית, כמו גם פיקוח על המתרחש על הקרקע באיראן (על פי הצהרות של בכירים איראניים). לאחר שיגור הלוויין הודיעו ראשי תוכנית החלל האיראנית כי לוויין שני, הפעם מתוצרת איראנית, ישוגר תוך חודשים ספורים. למעשה, הלוויין סינה-1 היה אמור להיות נלווה ללווין מסבאח, אך זה האחרון התקלקל לאחר שספג זרם חשמלי בעת חיבורו לטיל השיגור, ולאחר שתוקן ייאלץ להמתין למשגר אחר כדי לעלות לחלל.
המשטר האיראני הצהיר במועד שיגור הלוויין כי מטרתו לצלם את שטח איראן ולחפש אחר מחצבים טבעיים ובעיות גאולוגיות במדינה מוכת רעידות האדמה. לטענתם, אורך החיים של הלוויין הוא שלוש שנים והוא בעל רזולוציית צילום של כ-50 מטר (הנחשבת לרזולוציה נמוכה).