סימפיזיוליזיס
תבנית מחלה ריקה סימפיזיוליזיס (Symphysiolysis) הוא מצב רפואי המתאר התרופפות או הפרדה חלקית של המפרק המחבר בין עצמות האגן – הסימפיזיס פוביס (Symphysis Pubis). מצב זה מתרחש בעיקר במהלך הריון ולידה, אך עשוי להופיע גם בעקבות טראומה או מצבים רפואיים אחרים.
גורמים
הגורם המרכזי לסימפיזיוליזיס בהריון הוא השפעת ההורמון רלקסין שפועל לריכוך הרצועות המחברות בין עצמות האגן, כדי לאפשר גמישות והתאמה ללידה.[1] לעיתים, תהליך זה מתרחש באופן מוגבר, מה שמוביל לריכוך יתר, לחץ על העצבים, כאב ותסמינים נוספים.
גורמים נוספים עשויים לכלול:
- טראומה או פציעות באזור האגן.
- לידות מרובות או קרובות בזמן.
- יציבה לא נכונה או מאמץ יתר.
- חולשה של שרירי רצפת האגן או הבטן.
תסמינים
- כאב באזור עצם החיק (פוביס), במיוחד בעת תנועה.
- קושי בהליכה, במיוחד בעת הרמת רגל או שינוי תנוחה.
- כאבים המקרינים לגב התחתון, לירכיים ולמפשעה.
- תחושת "קליקים" או חוסר יציבות באגן.
אבחון
האבחון נעשה על ידי רופא נשים, אורתופד או פיזיותרפיסט באמצעות:
- תשאול רפואי והערכת הסימפטומים.
- בדיקה גופנית לזיהוי רגישות וכאב באזור הסימפיזיס פוביס.
- בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד, צילום רנטגן (לא מומלץ בהריון) או MRI.
טיפול
הטיפול מותאם לחומרת המצב וכולל:
- מנוחה והפחתת עומסים על האגן.
- שימוש בחגורת אגן מיוחדת לתמיכה.
- תרגילים פיזיותרפיים לחיזוק שרירי האגן והיציבה.
- תרופות לשיכוך כאבים (בהתאם להנחיית רופא, במיוחד בהריון).
- שינויים בהרגלי התנועה והיציבה, כגון הימנעות מעמידה ממושכת או הליכה רחבה מדי.
- במקרים נדירים ביותר – התערבות כירורגית, אם קיימת הפרדה משמעותית הגורמת לאי יציבות קבועה.
פרוגנוזה
לרוב, סימפיזיוליזיס חולף לאחר הלידה, כאשר ההורמונים חוזרים לרמה תקינה, והאגן מתייצב מחדש. עם זאת, במקרים מסוימים, הכאב והתסמינים עשויים להימשך חודשים ואף שנים לאחר הלידה.
מניעה
- פעילות גופנית מתונה במהלך ההריון לחיזוק שרירי האגן.
- יציבה נכונה והימנעות מעומסים מיותרים.
- שימוש נכון בתנועות הגוף – הימנעות מהפרדה רחבה של הרגליים ושימוש נכון בתנוחות ישיבה וקימה.
הערות שוליים
- ↑ ד"ר מיכל פישר ברטל, סימפיזיוליזיס בהיריון - כאבים במפשעה ובאגן, באתר בית החולים שיבא
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
סימפיזיוליזיס40490576Q131939449