סיטויין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיטויין (Sittuyin) הוא הגרסה הבורמזית למשחק השחמט. שניהם, לצד משחקי השוגי, שיאנג-צ'י, מקרוק וגאנגי, הם צאצים של המשחק ההודי העתיק צ'טורנגה. כיום המשחק אינו נפוץ, אך הוא עדיין משוחק במחוזות הצפוניים של בורמה. פירוש שם המשחק הוא "הצגה של הצבא".

מטרת המשחק

מטרת המשחק, כמו בכל גרסאות הצ'אטוראנגה, היא לגרום לכך שהמלך יהיה מאוים (בסכנת שבייה) ולא יוכל לצאת ממנה. גרימת מצב בו אין ליריב מהלך לעשות בתורו (למעט ניצחון) הוא אסור.

הכלים

הכלים זהים לכלים בשאתראנג', ותנועותיהם זהות (למעט הפיל, שזז צעד אחד באלכסון או אחד קדימה, כמו הפיל במאקרוק ואוק צ'אטראנג וגנרל הכסף בכל גרסאות שוגי). הנחת הכלים, לעומת זאת, היא שונה: בהתחלה הרגלים מונחים על הערוגות 3א-ד וערוגות 4ה-ח (לבן) ו-6ה-ח ומשבצות 5א-ד (שחור). הלבן מניח את כליו מאחורי חייליו (על ערוגות 3ה-ח ושורות 1 ו-2) בכל דרך שהוא רוצה, אחריו השחור עושה את אותו הדבר (על ערוגות 6ה-ח ושורות 7-8).

קידום הרגלים

מהפינה השמאלית העליונה ועד הימנית התחתונה מתוח אלכסון, וכנ"ל לגבי הפינה הימנית העליונה ועד השמאלית התחתונה. כאשר חייל מגיע למשבצת דרכה עובר אחד מאלכסונים אלה יכול לקבל קידום ולהפוך לפֶרְז (ראו ערך שאתראנג') (נקרא "גנרל" במשחק זה). אם הוא עובר את הערוגה הזו, אין ביכולתו לקבל קידום. כאשר הוא מגיע לשורה האחרונה-הוא משותק. לשחקן ניתן לקדם את הרגלי שלו רק אם הפרז שלו נשבה.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיטויין בוויקישיתוף