סטריליזציה (כלכלה)
במקרו-כלכלה, סטריליזציה (מכונה גם עיקור) מתייחסת לפעולת הבנק המרכזי בשוק פתוח שמטרתה לנטרל השפעות של שוק הכסף על שוק המטבע העולמי.[1]
ברוב המקרים מבצע הבנק המרכזי פעולה זו על מנת לנטרל השפעות פוגעות של תנועות הון נכנסות כמו ייסוף שער החליפין, אובדן תחרות בייצוא ואינפלציה. באופן כללי, הסטריליזציה מתייחסת לכל מדיניות מוניטרית שמבקשת להותיר את כמות הכסף במשק ללא שינוי במהלך זעזועים כלכליים או שינויים אחרים, כולל תנועות הון יוצאות.
לשם דוגמה, נניח כי ערך המטבע של מדינה מסוימת ירד (במדינה משטר שער חליפין נייד). על מנת למנוע זאת, הבנק המרכזי של אותה מדינה מחליט להעלות את ערך המטבע על ידי יצירת ביקוש מלאכותי למטבע המקומי בשוק מטבע החוץ. הדבר נעשה באמצעות שימוש ביתרות המט"ח של הבנק המרכזי לקניית מטבע מקומי. הביקוש המתואר אכן גורם לעצירת ירידת ערך המטבע המקומי, אך יוצר גרעון במאזן התשלומים עקב עליית שער החליפין. שער החליפין הגבוה מגדיל את הייבוא, אך מקטין את הייצוא. הגרעון במאזן התשלומים גורם לירידה בכמות הכסף במשק. לכן, במטרה לקזז את ההשפעה השלילית הזו של ירידה בכמות הכסף הנזיל, הבנק המרכזי יבצע פעולות בשוק הפתוח שיגרמו להגדלת כמות הכסף במשק. פעולות אלו של קניית אגרות חוב מקומיות באמצעות מטבע מקומי "ינטרלו" את ההשפעות השליליות של הפעולות בשוק המט"ח.
הערות שוליים
- ^ Paul Krugman and Maurice Obstfeld, "International Economics, Theory and Policy", Addison Wesley, 2003, 6th Edition, pgs. 488-489.
