שלמה קלמן רייף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סטפן רייף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שלמה קלמן הכהן (סטפן) רייף (Stefan Clive Reif; נולד ב-21 בינואר 1944) הוא היסטוריון יהודי יליד סקוטלנד המתמחה בשפה העברית של ימי הביניים, אשר כיהן במשך שנים רבות כראש יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר במחלקה האוריינטאלית בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. תחומי מחקרו העיקריים הם ליטורגיה יהודית, הגניזה הקהירית, פרשנות על התנ"ך בתקופת ימי הביניים וההתפתחות ההיסטורית של לימודי עברית באוניברסיטת קיימברידג'.

ביוגרפיה

שנים מוקדמות

רייף נולד באדינבורו בירת סקוטלנד בשנת 1944 והתעניינותו בבלשנות החלה טרם לימודיו האקדמיים, כשכבר בתיכון הוא התמסר ללימוד אנגלית, לטינית, יוונית וצרפתית, בנוסף ללימודי היסטוריה ומתמטיקה. בשנת 1961 הוא החל בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת לונדון בעברית ובארמית, ובשנת 1964 סיים את לימודיו בהצטיינות. מיד לאחר מכן הוא המשיך ללימודי הדוקטורט, גם הם באוניברסיטת לונדון, ובשנת 1969 הגיש את הדיסרטציה שלו שעסקה בספר התפילה של שבתי הסופר מפרמישל, כתב יד עברי ליטורגי מימי הביניים המאוחרים. בשנת 1976 הוא קיבל תואר MA נוסף ובשנת 2002 זכה לתואר Litt.D, שניהם הוענקו לו מטעם אוניברסיטת קיימברידג'.[1]

קריירה אקדמית

הקריירה האקדמית של רייף החלה באוניברסיטת גלאזגו בסקוטלנד בין השנים 1968–1972. לאחר מכן כיהן כדקאן ופרופסור עוזר בחוג לשפה וספרות עברית בדרופסי קולג', פילדלפיה במשך שנה. בשנת 1973 מונה לספרן בספריית אוניברסיטת קיימברידג', כשתוך זמן קצר קודם לעמדת מנהל אוסף הגניזה ע"ש טיילור-שכטר. רייף שם לעצמו כמטרה לקטלג ולהנגיש את האוסף העצום שהיה תחת אחריותו, ולשם כך הביא להקמת היחידה לחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר בקיימברידג'. במקביל לתפקיד מרכזי זה כיהן רייף כחבר סגל פעיל בפקולטה ללימודי המזרח באוניברסיטת קיימברידג'. בד בבד הוסיף רייף לחקור ולפרסם מאות מאמרים (360) וספרים רבים (12), ללמד ולשמש כפרופסור וחוקר אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם ביניהן אוקספורד (1979), האוניברסיטה העברית (1989, 1996), פנסילבניה (2001), וג'ורג' וושינגטון (2004). רייף זכה בפרסים רבים ובתקציבי מחקר מקרנות תחרותיות ברחבי העולם. כמו כן, רייף מכהן כחבר בסט. ג'ונס קולג' בקיימברידג' ובאגודות המובילות בעולם לחקר המזה"ת, הספרות והשפה העברית.[2]

מאז שיצא לגמלאות, רייף מחלק את זמנו בין קיימברידג' וישראל ופעיל באקדמיה בשתי המדינות. בין היתר הוא מכהן כיועץ מיוחד לספריה של קיימברידג' לפרויקטים ולגיוס כספים. מעבר לכך, רייף הביע לאחרונה את הסכמתו לעמוד בראש המרכז הבינתחומי לחקר הגניזה והוראתה שיוקם בקרוב באוניברסיטת חיפה ולתרום מניסיונו הרב לטובת החדרת פירות מחקרי הגניזה לתוכניות הלימודים בארץ ובעולם ולבניית קורסים מתוקשבים בין-אוניברסיטאיים ובינלאומיים בנושא הגניזה הקהירית, מחקרה וחשיבותה לעולם האקדמי.

פועלו כראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת קיימברידג'

אוסף הגניזה הקהירית הוא אוצר בלום של תעודות מן המאה העשירית עד למאה התשעה עשרה, אשר נמצא בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר בשלהי המאה ה-19. זמן קצר לאחר הגילוי הועברו רוב כתבי היד ושאר המסמכים לספריית אוניברסיטת קיימברידג', וכך נולד אוסף הגניזה הקהירית באוניברסיטת קיימברידג', שנקרא אוסף טיילור-שכטר על שם שני החוקרים שפעלו רבות להעבירו לקיימברידג', שניאור זלמן שכטר וצ'ארלס טיילור. ברם, שינוע אלפי המסמכים היה רק השלב הראשון והמקדים, ועדיין היה צורך לשמר, לקטלג ולהנגיש את המסמכים לטובת מחקר ולימוד. ואכן במהלך המאה ה-20 היו מספר ניסיונות לקטלוג האוסף. בשנת 1902 מונה ארנסט וורמן לאוצר האוסף, ובעמל רב הוא קיטלג באמצעות פנקס ועט כחמשת אלפים פריטים, אך מותו הפתאומי בשנת 1909 קטע ניסיון זה באיבו. קשיים כלכליים, שתי מלחמות עולם והיעדר אישיותו הכריזמטית ורבת העוצמה של שכטר, שעזב לניו יורק חמש שנים לאחר גילוי האוסף, הביאו לדחיקת כתבי היד לקופסאות מאובקות במחסני הספרייה. כך נוצר המצב שבמשך שנים רבות מספר זעום של חוקרים ניצלו את שפע הידיעות והמידע אודות יהודי מצרים, הלבנט והים התיכון בימי הביניים. צעד משמעותי התרחש בשנות החמישים, כאשר החוקר הנודע שלמה דב גויטיין ותלמידיו הפיקו במאמץ רב סדרה נוספת של כתבי יד. בשנות ה-60 עם היווצרות גל חדש של התעניינות בחומרי גניזה, שהתגלו כמקור חשוב לחקר היסטוריה כלכלית וחברתית, מונה ד"ר הנרי קנופף (Henry Knopf) לטובת קיטלוג שאר חומרי הגניזה. ברם, לאחר שנים מספר קנופף בחר להמשיך הלאה ועלה לישראל, והמלאכה עדיין לא הושלמה.[3]

עת הגעתו של רייף לספריית אוניברסיטת קייברידג' בשנת 1973, רק כ-34,000 מתוך 150,000 כתבי היד מוינו וקוטלגו. מינויו של רייף הפיח רוח חדשה של עשייה. חצי שנה לאחר הגעתו הוא ייסד את מכון מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר, גייס תרומות ומענקי מחקר רבים, מינה אנשי סגל נוספים והחל במלאכת הקיטלוג והמיון. עד שנת 1975 מוינו 105,000 כתבי היד שלא טופלו עד אז על פי נושאים. זמן קצר לאחר מכן קוטלגו 45,000 פריטים ונאספו 50,000 פריטים ביבליוגרפיים הקשורים ישירות לאוסף הגניזה. בשנת 1978 מכון הגניזה פרסם את הקטלוג הראשון אשר מנה 17 כרכים. כמו כן, במרווחים של שנתיים, פרסם בית הדפוס של אוניברסיטת קיימברידג' ספרי מחקר אודות הגניזה הקהירית. מפעלו של רייף הפך לאורים ותומים בכל הקשור לאוספי גניזה, וספריות רבות, בין היתר ניו יורק, אוקספורד ומנצ'סטר, כולן הלכו בדרכו של רייף כשהחלו לקטלג את מסמכי הגניזה שבאוספיהם. בתוך שנים מספר הפך אוסף הגניזה הקהירית בקיימברידג' למוקד משיכה עולמי לחוקרי יהדות, היסטוריה, פילוסופיה ולשון של ימי הביניים. מפעלי מדע גדולים נסמכו על מקורות הגניזה הקהירית והיו ליסוד המרכזי של הידע אודות ההיסטוריה והתרבות היהודית מן העת העתיקה ועד לעת החדשה המוקדמת בפרט, כמו גם על החברה הים-תיכונית בכלל.[4]

בשנת 1999 יצא לדרך פרויקט פרידברג, מאמץ מונומנטלי שמטרתו הייתה והיא דיגיטציה של כלל כתבי היד של גניזת קהיר, ללא קשר למקום הימצאם. בדרך זו אוסף הגניזה הקהירית יהפוך לנגיש לכל חוקר בעולם באמצעות האינטרנט. בשנת 2004 שולמית, אשתו של רייף, בסיוע שלושה עוזרי מחקר, החלה במלאכת הרישום, כך שעד 2006 כלל המידע לוקט ועובד. לפני הסקירה המעמיקה אנשי קיימברידג' סברו שאוסף הגניזה הקהירית מכיל כ-140,000 פריטים, ברם לאחר הסקירה התברר שאוסף מכיל כ-193,654 פריטים, כ-225,141 דפים.[5]

פרסומים

ספרים שכתב

  • Shabbethai Sofer and his Prayer-book, Cambridge: Cambridge University Press, 1979.
  • Published Material from the Cambridge Genizah Collections: a Bibliography 1896–1980, Cambridge: Cambridge University Press, 1989.
  • Judaism and Hebrew Prayer: New Perspectives on Jewish Liturgical History, Cambridge: Cambridge University Press, 1993
  • Judaism and Hebrew Prayer: New Perspectives on Jewish Liturgical History, Cambridge University Press, 1993 (paperback edition, 1995).
  • Hebrew Manuscripts at Cambridge University Library: A Description and Introduction, Cambridge: Cambridge University Press, 1997.
  • A Jewish Archive from Old Cairo: The History of Cambridge University’s Genizah Collection, Richmond, Surrey: Curzon Press, 2000.
  • Why Medieval Hebrew Studies: An Inaugural Lecture, Cambridge: Cambridge University Press, 2001.
  • The Cambridge Genizah Collections: Their Contents and Significance, Cambridge: Cambridge University Press, 2002.
  • Problems with Prayers: Studies in the Textual History of Early Rabbinic Liturgy, Berlin and New York: Walter de Gruyter,, 2006.
  • Charles Taylor and the Genizah Collection: A Centenary Seminar and Exhibition, Cambridge: St John’s College, 2009.

ספרים שערך

  • Interpreting the Hebrew Bible: Essays in Honour of E I J Rosenthal (edited with J A Emerton), Cambridge: Cambridge University Press, 1982.
  • Genizah Research after Ninety Years (edited with Joshua Blau), Cambridge: Cambridge University Press, 1992.

לקריאה נוספת

  • Glickman, Mark. 2011. "Stefan Reif and the Taylor-Schechter Genizah Research Unit." In Sacred treasure, the Cairo genizah: the amazing discoveries of forgotten Jewish history in an Egyptian synagogue attic. Woodstock, Vermont: Jewish Lights Publishing. pp. 170-3.