סטאר (כלי נגינה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטאר
סטאר
חוסיין עליזאדה והשוראנקיז (סטאר מודרני) שלו

סֶטָארפרסית: سه‌تار) הוא כלי נגינה פרסי מסורתי. השם נגזר מ"seh" שפירושו "שלושה" ו"tār" שפירושו "מיתר". הסטאר שייך למשפחת הלאוטה, ומנגנים בו באצבע המורה של יד ימין. לפני מאתיים חמישים שנה נוסף מיתר רביעי לסטאר. יש לו 27-25 קווי חיץ (frets) זחיחים, עשויים בדרך כלל ממעיים של בעל חיים או ממשי. מקור הכלי בממלכת פרס בתקופה הקודמת לכיבוש הערבי והתפשטות האסלאם.[1]

הגרסה האויגורית

הסאטארכתב סיני: 萨塔尔 באויגור ساتار) הוא כלי נגינה חשוב, דומה ללאוטה. יש לו 13 מיתרים, אחד מוגבה לנגינה בקשת ו-12 מיתרים, המגיבים לצליל שמנוגן במיתר הקשת ומכווננים ליצירה המנוגנת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטאר בוויקישיתוף

הערות שוליים