פרויקט סט"י

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סט"י)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence) הוא פרויקט לחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל.

חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ באמצעות חללית מאוישת הוא נושא מתחום המדע הבדיוני. גם שיגור חללית לא מאוישת למטרה זו, כדוגמת החללית "פיוניר 10", הוא מבצע יקר ומוגבל. שיטה לחיפוש ציוויליזציות זרות במרחבי החלל שמימושה ניתן לביצוע בתקציב סביר ובמסגרת הטכנולוגיה הקיימת היא האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל, ובכך עוסק פרויקט SETI.

האזנה לאותות רדיו מהחלל

הפלט עם האות, לידו רשם הפרופסור בכתב ידו, את המילה "וואו"

בשנת 1960 החל האסטרונום פרנק דרייק מאוניברסיטת קורנל בפרויקט אוזמה, שהוא הניסוי הראשון של האזנה לאותות חיצוניים. מקור השם הוא שמה של הנסיכה מהקוסם מארץ עוץ.

המקלטים ב-SETI בנויים להאזין לאותות מכוכבים רחוקים בלבד. האזנה לתדרי רדיו מהכוכבים קיימת כבר משנת 1960, כאשר פרנק דרייק, אסטרונום במצפה טלסקופ הרדיו הלאומי בגרין בנק שבמערב וירג'יניה, הבטיח כי בעזרת ציוד שהתקין, בשווי 2,000 דולר בלבד, הוא יכול לגלות אותות שמקורם עשוי להיות ביצורים חיים שפיתחו טכנולוגיה גבוהה. בשנת 1977, כך מספר השבועון "טיים" בכתבה על SETI במסגרת מוסף מיוחד על התגליות של המאה שפורסם בשנה זו, אירע הרגע הדרמטי ביותר בהיסטוריה של המכון.

פרופ' ג'רי אקמן, שהיה אז ממנהלי "האוזן הגדולה", טלסקופ הרדיו של אוניברסיטת המדינה של אוהיו, נתקל בנייר שנפלט לפתע על ידי מחשב התצפית. על הפלט הופיע אות, והפרופסור הנדהם הוסיף בשולי הפלט, בכתב ידו, את המילה "וואו". אות זה נקרא בשם אות ה"וואו!". ”האות היה בצורת פס מאד צר, כזה שחברה אינטליגנטית יכולה ליצור” משחזר אסטרונום הרדיו רוב דיקסון, ראש "האוזן הגדולה" היום. ”זה הגיע מדרך מאד ארוכה, ונמשך 37 שניות”. אבל כל התצפיות שכוונו מאז לעבר אותה נקודה שממנה הגיע האות, לא הצליחו לאתרו פעם נוספת.

בשנת 1993, שנה אחת בלבד לאחר פתיחת המוסד, התברר כי הקונגרס האמריקאי סבור שהכסף שהוקצב לנאס"א למטרות האזנה לכוכבים, דרוש יותר לעניים על פני כדור הארץ. חוק שהועבר ביוזמת מספר סנאטורים הורה לנאס"א להפסיק לתמוך בפרויקט. הפרויקט ממומן על ידי תורמים פרטיים.

"פניקס" הוא שמו של פרויקט ההאזנה שהוקם ביוזמה פרטית של פרנק דרייק, אסטרונום שיצר גם את נוסחת דרייק לחישוב מספר התרבויות התבוניות ביקום. הקבוצה המפעילה את פניקס גייסה מימון פרטי, חכרה את הציוד שנאס"א רכשה לפרויקט והחלה לעבוד. דרייק גייס מגורמים פרטיים כמה מיליוני דולרים. אתר ההאזנה הראשון שלה היה באוסטרליה, בו האזינו ל-56 מיליון ערוצים באמצעות רדיו טלסקופ אימתני שקוטרו 64 מטרים. במשך חמישה חודשים האזין הצוות באמצעות המחשב ל־200 כוכבים דמויי שמש הנראים רק מחצי הכדור הדרומי.

עשר שנים של חיפושים מאסיביים ללא הצלחה

במרץ 2004 ציינו בפניקס עשר שנים לתחילת הפרויקט. מרבית זמן החיפוש של פניקס בוצע בטלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם – צלחת בקוטר 305 מטרים בארסיבו, שניצלה את הטופוגרפיה הטבעית של הרי פוארטו ריקו. במשך השנים האזין הפרויקט ל־800 כוכבים במעל למיליארד תדרי רדיו ברגישות גבוהה. אף מחקר אחר לא כיסה כל כך הרבה תדרים או השיג את הרגישות הזו. היה זה החיפוש היחיד שהיה יכול לאתר שידורי ET בעוצמה של מכ"מים צבאיים שלנו. אחת הבעיות בחיפוש אחר אותות מתבונה מלאכותית בחלל היא שהאותות מכדור הארץ עלולים להפריע, כך שהמדענים חייבים למצוא דרך אמינה להבחין בין הפרעות ארציות לבין שידורים חוצניים. לפיכך פותחה בפניקס תוכנה של "ניטור חוצני בזמן אמת" תוך שימוש ברדיו טלסקופ שני כדי לאתר האם אותות חשודים הגיעו באמת מן החלל.

אף אות חשוד לא הצליח לשרוד את המבחן, אך האסטרונומים ממשיכים לחפש, מתוך ידיעה כי חיפוש בעל תוצאות יכול להיות אחד הגילויים המדעיים הגדולים ביותר בכל הזמנים והדבר שווה את המאמץ.

האסטרונומים למדו רבות אודות חיפוש אחר תרבויות זרות במהלך הפרויקט, והם ישתמשו בידע הזה במערך טלסקופים חדש: Allen Telescope Array‏ (ATA). מערך זה נקרא על שם פול אלן, שייסד עם חברו ביל גייטס את מיקרוסופט בזמנו, ותרם את הכספים הדרושים לבנייתה. בניגוד למערכי רדיו-טלסקופ אחרים, המורכבים ממספר עשרות צלחות בקוטר מטרים אחדים כל אחת, מערך זה מורכב מהרבה יותר צלחות, שכל אחת בקוטר כמטר וחצי, אך שטחן הכולל אמור להגיע להקטר אחד. שיטה זו מקלה על הפעלת המערך, ומאפשרת שימוש בו עוד לפני שהושלם. בתחילה יעשה שימוש ב-ATA שבו 42 צלחות קטנות.[1] ככל שהמערך יתרחב, החיפוש יהיה ממוקד יותר, ויכלול חיפוש בכמה מאות אלפי כוכבים.

פרויקטי חיפוש נוספים

מכון SETI מסייע גם לפרויקט נוסף, המתבצע באוניברסיטת ברקלי קליפורניה, Serendip שמו, שבו מאזינים בחמש השנים האחרונות ל־168 מיליון ערוצי רדיו. לפרויקט זה יש גיבוי יציב המאפשר עבודה סביב השעון. הבעיה בתקשורת בין כוכבית אינה עוצמת השידור, אלא כיוונו. תרבות זרה יכולה לכוון את שידוריה אל אחד מ־200 מיליארד כוכבים. לפיכך הם יאלצו לשדר שדר שיכסה מגזר נרחב של השמים, ודבר זה דורש עוצמה רבה. אפשרות אחרת לה מצפים המדענים היא שידור אות, ולא רק ניסיון לקליטה של אותות זרים. אחד הרעיונות הוא להתקין רדיו טלסקופ בעמק בחלק האחורי של הירח, לצד כור גרעיני שיספק לו מגה-ווטים של עוצמה, ואז, כשהירח ינוע סביב כדור הארץ, החלק האחר שלו יעבור דרך השמים והשדר יזוהה בקלות על ידי חברה רחוקה.

פרויקט נוסף שנערך במקביל ל-SETI היה CETI (אנ') (ר"ת Communication with extraterrestrial intelligence) - תקשורת עם תבונה חוץ ארצית. גם פרויקט זה טרם הצליח לגלות חיים אחרים.

SETI@home

ערך מורחב – SETI@home

פרויקט SETI נוסף המנוהל מאוניברסיטת ברקלי הוא פרויקט SETI@home. כמו Serendip, גם פרויקט זה מאזין לשידורי רדיו הנקלטים ברדיו טלסקופ בארסיבו (התוכנה מתעלמת מכל אות שמגיע ממרחק של פחות מ-400 אלף ק"מ (בערך במסלול הירח)), אך בניגוד ל-Serendip, המשתמש במחשב בודד לעיבוד האותות המתקבלים וניתוחם, פרויקט SETI@home מחלק את המידע העצום (כ־35 ג'יגהבייט ביום) לקטעים קטנים, ושולח אותם דרך האינטרנט אל מיליוני אנשים ברחבי העולם שהסכימו להתקין במחשב שלהם תוכנה מיוחדת שמעבדת את האותות. התוכנה, שניתן להפעיל אותה גם כשומר מסך, מורידה דרך האינטרנט קובץ נתונים, מעבדת אותו ומנסה לאתר תבניות גלים, מחזירה את הממצאים אוטומטית דרך האינטרנט אל מחשבי אוניברסיטת ברקלי, וחוזר חלילה. שלב זה של הפרויקט עומד לפני סיום, ככל הנראה (שנת 2004), ובסיומו, האותות הבולטים שיתגלו, ושלא ימצא להם הסבר טבעי או מקור ארצי, יבדקו שוב כדי לבדוק אם הם חוזרים על עצמם בצורה שיטתית. אותות שימצא שהם חוזרים על עצמם, עשויים יהיו להצביע על מקור מלאכותי על כוכב אחר.

מנהלי הפרויקט מתכננים להמשיך אותו גם ברדיו טלסקופ פארקס באוסטרליה, שהוא הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי (קוטר של כ־70 מטר).

איך לתקשר עם ציוויליזציה זרה?

עמוד ראשי
ראו גם – METI

כיום, למרות מיעוט הממצאים והתוצאות השליליות, מתמיד החיפוש אחר חיים תבוניים ואף מתרחב למספר מחקרים חדשים, שמריצים מעת לעת קבוצות קטנות של מדענים נלהבים ובעלי סבלנות אינסופית. פרנק דרייק גם מטיל ספק אם, כאשר כבר יגיע האות, נוכל לפענח אותו, כפי שלא בטוח שציוויליזציה חיצונית תוכל לפענח את אותותינו שלנו. לדרייק לא נותר אלא לקוות ש"השדר יהיה בשפה בין כוכבית שתאפשר קומוניקציה טובה".

בשנת 1974 כאשר הוא ניהל את המצפה בארסיבו שבפורטוריקו, הוא שידר לכוכבים מסר דיגיטלי, המכיל 1,679 סיביות (ביטים). חברה טכנולוגית, הוא מניח, תכיר בכך ש-1,679 ביטים הוא תוצר של מכפלת שני מספרים ראשוניים 73 ו- 23 (ההנחה היא שמספרים ראשוניים הם מושגי יסוד מתמטיים שאינם תלויים במוח המחשב אותן) ותשתכנע לתרגם את השדר למערך נקודות גרפי. תוך קריאה של הנתונים במערך של 73 על 23 ריבועים בשחור לבן, הם יראו תמונה גולמית המראה, בין השאר, דמות אדם מתקשרת, פלנטה שלישית במערכת השמש, רדיו טלסקופ, מידע אחר על השולחים והסבר פשוט על קוד הרדיו.

לצורך הדגמה מובא פה ציור בן 35 סיביות, שיכולים להווצר רק במכפלת שני המספרים הראשוניים 5 ו-7, ויוצרים תמונת תשבץ שמתארת באופן בסיסי צורת בן אנוש

עד כה לא התקבלה אף תגובה מחוץ לכדור הארץ. אבל מרבית המדענים מסכימים, שלא רק שיש אפשרות לחיים בחלל החיצון, אלא גם שהיא גוברת לאור התגליות האחרונות: נוכחות כוכבי לכת סביב כוכבים קרובים, ועדויות מעטות על צורות חיים קדומות בסלעי המאדים. כך, למשל, מתכננים ב-Serendip שתי מערכות איתור נוספות, שיוצבו באוסטרליה ובאיטליה, ומכון SETI גם משתתף בתוכנית בינלאומית לבניית רדיו טלסקופ, שלדברי דרייק יהיה רגיש פי 30 עד פי 100 מארסיבו.



ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרויקט סט"י בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24742147פרויקט סט"י