סחירות
סְחִירוּת היא מידת המהירות בה ניתן לממש נכס (כלומר, למכור ולקבל עליו תמורה) מבלי לפגוע במחיר השוק שהיה נוצר כתוצאה מהמפגש בין מלוא הביקוש וההיצע לאותו נכס. הסיבה לכך היא, שככל שיש יותר מוכרים מול יותר קונים, כך יהיה מהיר יותר הזמן בו יאותרו קונה מול מוכר באותו מחיר שוק. חשוב להבדיל בין מצב בו אין מגבלה חוקית על מסחר בנכס לבין אי-סחירות, שפירושה קיום חוק או תקנה האוסרים מסחר בנכס מסוים. מושג זה מתייחס לנכסים פיננסיים וריאליים כאחד. ניתן במידת מה לדבר עליו גם לגבי שוק העבודה, אשר בו ה"מוכר" הוא העובד וה"קונה" הוא המעסיק.
נזילות היא מקרה פרטי של סחירות. מחיר שוק של נכס סחיר יכול להשתנות, אך הוא ייחשב כסחיר כל עוד ניתן לממש אותו במהירות לפי מחיר השוק. המושג נזילות, לעומתו, מתייחס לנכסים שבנוסף לסחירותם, ניתן במידה גבוהה מאד של ודאות לחזות את מחירם העתידי בתאריך נתון, ואשר רגישות שווים לפרמטרים משפיעים שונים נמוכה למדי. דוגמה טובה לכך יכול לשמש המק"מ.
גורמי השפעה אפשריים על רמת הסחירות
תנאי ראשוני לרמת סחירות גבוהה הוא קיומם של מוכרים רבים (בכוח ובפועל) מול קונים רבים (בכוח ובפועל). תנאי זה תלוי בעיקר בגודל האוכלוסייה הרלוונטית (תושבי אזור מסוים, המדינה כולה או אף קבוצת מדינות). גם מהירות הגישה של כמה שיותר אנשים למידע הקשור בשוק הנדון יכולה להשפיע על רמת הסחירות, כמו גם רמת ההתעניינות של אנשים בשווקים שונים ואפשרויות הניידות ממקום למקום.
ככל שלאוכלוסייה יש יותר נגישות למידע (כמו גם רמת עניין גבוהה יותר לגבי השוק הרלוונטי) וקיימת יותר אפשרות ניידות ממקום למקום, כן צפויה רמת סחירות גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שמידע רחב יותר עשוי ליצור עבור כל קונה פוטנציאלי מספר רב יותר של מוכרים פוטנציאליים, וכן להפך. גם אפשרויות רבות יותר של ניידות ממקום למקום של סחורות, אנשים, שירותים או הון) יוצרים יותר אפשרויות של קונים מול מוכרים. שיפור במידע ובניידות (למשל, מרמה של כפר לרמה ארצית או מרמה ארצית לרמה בינלאומית) עשוי ליצור פחות תופעות של שווקים מקומיים (כפי שקרה לגבי גידולים חקלאיים רבים בעבר) הנוטים להיות מנותקים אחד מהשני, ואשר בכל אחד מהם ישנו מספר קטן של מוכרים מול קונים ללא יכולת התרחבות.
השפעות אפשריות של רמת הסחירות
בדרך כלל, סחירות נמוכה של נכס או מגבלות המוטלות מראש על הסחירות (כגון איסור על בעלי עניין למכור מניה מסוימת למשך תקופה מסוימת) יורידו את המחיר של הנכס, היות שבדרך כלל מוכר הנכס זקוק למימוש הנכס במהירות יותר מאשר שהקונה זקוק לרוכשו. כן, הרוכש הפוטנציאלי ירצה מראש תוחלת תשואה גבוהה יותר על הנכס כפיצוי על הסיכון שלא יוכל למכור את הנכס לעת מצוא. ככל שהסחירות גבוהה יותר, כן צפויה יחסית יציבות גבוהה יותר במחירו של הנכס, היות שאז הולכת ופוחתת יכולתו של "שחקן" בודד להשפיע על ערך הנכס. נזק אחר שעלולה לגרום סחירות נמוכה הוא כשלי שוק בשל חוסר שכלול של השוק המתבטאים גם בהפסדי תוצר ובחוסר כדאיות לפתוח עסקים נוספים (בין השאר, בשל העדר יתרון לגודל).
באופן כללי, ככל שסחירות נמוכה יותר, כן משגשג שוק של "יד שנייה", בין אם המדובר ב"עושי שוק" ("דילר") בבורסה, או בסחורות (כגון סוחרי מכוניות יד שנייה).
מדדי סחירות
היות שבסחורות ושירותים אין זה מקובל לאסוף קונים פוטנציאליים מול מוכרים פוטנציאליים ובכך לקבוע מחיר לפי המפגש בין ההיצע לביקוש, הרי שמדדי סחירות יכולים לשמש בעיקר בשווקים פיננסיים, שם מקובל לקבוע מחיר לפי ההיצע והביקוש. היוצאים מן הכלל לגבי סחורות הן בורסות לסחורות (כגון בורסת היהלומים ברמת גן). להלן כמה מדדי סחירות:
- מרווחי Bid-Ask. מדד זה יוצא מהנחה שככל שסחירות נמוכה יותר, כן גדל הצורך ב"סוחרי יד שנייה". במקרה של בורסות לניירות ערך מדובר ב"עושי שוק" ("דילרים"). Bid הוא המחיר בו עושה השוק רכש את הנכס הפיננסי ואילו Ask הוא המחיר בו הוא מוכר את הנכס. המרווח בין מחיר הרכישה למחיר המכירה נמדד במונחים יחסיים (כאחוז ממחיר הנכס). באופן כללי, ככל שמרווח זה יותר גדול, כן הסחירות נמוכה יותר. הדבר נובע הן מיתרונו ההולך וגדל כקונה ככל שהוא יותר קרוב למעמד של "קונה יחיד" והן מיתרונו ההולך וגדל כמוכר ככל שהוא קרוב יותר למעמד של "מוכר יחיד".
- כן משפיע על המרווח הסיכון של קשיי סחירות לעת מצוא, ההולך וגדל ככל שהסחירות נמוכה יותר והסיכון של שינוי מחירים תנודתי יותר ככל שהסחירות יותר קטנה. המרווח יכול להיות מושפע גם משערי ריבית, שכן החזקת מלאי של נכסים פיננסיים כרוכה בתשלומי ריבית על הלוואות, או הפסדי ריבית או תשואות על פיקדונות או אגרות חוב. במקרה של מסחר בנכס ריאלי, ככל שזמן אחזקת המלאי גדל, כן קיימת סכנה שהמלאי יינזק ולעיתים, עצם אחזקת המלאי כרוכה בצורך לשכור שטחי איחסון נוספים.
- אפשרויות ארביטראז'. פעולת ארביטראז' הינה צירוף של לפחות 2 פעולות הנעשות בו זמנית בשווקים שונים. פעולה יכולה להיות לא רק קנייה או מכירה של נכס או סחורה, אלא גם מתן או לקיחת הלוואה. הוא הדין גם לגבי פעולות שעושה הארביטראז' התחייב לעשות גם במועד עתידי כלשהו. כתוצאה מפעולת ארביטראז' ייתכן אחד משני המצבים הבאים:
- בזמן הווה עושה הארביטראז' נהנה מתזרים מזומנים נטו חיובי, כלומר מגדיל בהווה את כמות הכסף הנזיל שבידיו (מזומנים+עו"ש) כתוצאה מביצוע עסקאות שונות בו זמנית. מנגד, שילוב עסקאות זה אינו יוצר סיכון עתידי לתזרים מזומנים נטו שלילי.
- כתוצאה מביצוע מספר עסקאות בו-זמנית תזרים המזומנים נטו בזמן הווה הוא אפס, אך שילוב עסקאות זה מבטיח תזרים מזומנים נטו חיובי בנקודת זמן עתידית כלשהי.
- רווחים מהסוג הנ"ל נקראים רווחי ארביטראז'. ככל שיש אפשרויות לרווחי ארביטראז' גדולים יותר, והזמן הלוקח לסגירת האפשרויות לרווחים אלו ארוך יותר, כן ניתן לדבר על סבירות לסחירות נמוכה יותר - זאת בשל העובדה שריבוי קונים מול ריבוי מוכרים יביא עד מהרה את המחירים למצב שאינו מאפשר עוד רווחי ארביטראז'. עם זאת, חשוב לזכור כי ככל שעמלות הקנייה והמכירה גבוהות יותר, האפשרויות לרווחי ארביטראז' מצטמצמות גם הן ללא קשר לרמת הסחירות בשוק.
- מדד קהן ובייקר. מדד זה נבנה עבור ניירות ערך להלן מספר פרמטרים במדד זה:
- V= נפח המסחר בסכום מסוים במטבע מסוים.
- p= מדד מחירי ניירות הערך.
- N= מספר ניירות הערך בפלך השוק.
- R= שעור השינוי במדד מחירי ני"ע במשך התקופה בה נמדדת הסחירות
- על בסיס פרמטרים אלו נבנו 3 מדדים, אשר 2 מתוכם הם:
- L1=(V/P)/N מדד זה הנו נפח המסחר הממוצע לנייר ערך אחד בפלח השוק המתאים בתקופה הנמדדת, כשהנפח מותאם לרמת המחירים.
- L2=L1/R מדד זה הנו נפח המסחר הממוצע לנייר ערך הדרוש כדי הדרוש כדי לשנות את רמת המחירים בפלח השוק באחוז אחד
