סומייל אל-ח'ליל

סומייל (עזה) או סומייל אלח'ליל (בערבית: صميل الخليل ; סומייל מתועתק גם כ"צומייל", "צומיל" או "סומיל") היה כפר ערבי שהתקיים בשפלת יהודה, כ-32 ק"מ מערבית לחברון, באזור שמצויים בו כיום המושבים נחלה וסגולה ^[1]. הכפר נקרא גם ברכאת אל-ח'ליל (כלומר בְּרַכַת אברהם).

היסטוריה

משערים כי הכפר נוסד על ידי מסדר ההוספטלרים ב־1168 במהלך מסעי הצלב, במטרה להגן על המצודה שנבנתה על ידם בבית ג'וברין ^[2]. תושבי הכפר האמינו שכפרם נקרא על שם סמואל, אחד הצלבנים שייסדו את הכפר. לא ברור כיצד אמונה זו מתיישבת עם קיומו של כפר נוסף בשם סומייל (סומייל אל-מסעודייה שבתל אביב). השערה נוספת היא כי מקור שמו של הכפר בא מהמילה הערבית "צומיל", שפירושה אדמה יבשה. שמו הנוסף של הכפר, ברכאת אל-ח'ליל (בְּרַכַת אברהם), ניתן לו מפני שהסולטן הממלוכי ברקוּק (מאה ה-14) השתמש בכספי המיסים מהכפר לבניית מסגד אברהם בחברון.

לפי תיאורו של חוקר המקרא האמריקאי הידוע אדוארד רובינסון, שעבר דרך הכפר באמצע המאה ה-19, היה הכפר גדול למדי והיו בו באר ציבורית גדולה וקטע של חומה עתיקה, שככל הנראה הייתה חלק ממבצר. כיום ניתן למצוא את השרידים הללו כ־300מ' צפונית לגבול הבתים של מושב נחלה.

שרידי המבצר בסומייל אל ח'ליל (צילום אייל ברנע)

ערב מלחמת העצמאות חיו בכפר כמעט 1,000 נפש כולם מוסלמים. תושבי הכפר שאבו מים מבאר שכונתה אל-ח'ליל, והתפרנסו בעיקר מחקלאות וגידול כבשים; הגידולים העיקריים היו דגנים, ענבים ותאנים.

הכפר נכבש ביולי 1948 במבצע אנ-פאר על ידי חטיבת גבעתי בקרבות עשרת הימים.