אמרגן

אמרגן (בלועזית, לפי האיטלקית: Impresario, גם בעברית נקרא כך עד שנות השישים, עת חידש אורי סלע את המילה "אמרגן", במקום המילה "אימפּרֶסָריו" שהייתה מקובלת עד אז), הוא אדם בתעשיית הבידור המהווה מתווך, יזם ומפיק אירועים בתחום המוזיקה (בעיקר הופעות חיות), התיאטרון והספורט (בדרך כלל בתחומי ראווה כגון תחרויות ומופעי רודיאו ואיגרוף). במאות קודמות היו אמרגנים אחראים על העלאת מופעי אופרה ובלט וייצגו להקות נודדות (למשל עמנואל שיקאנדר, אמרגנו של מוצארט).

האמרגן אחראי על התחום הביצועי של המופע, על גיוס כוח אדם, על ארגון אולמות להופעות, דרכי תחבורה, מימון וכדומה ולעיתים אף על גילוי אמנים ודחיפתם. בין האמרגנים המפורסמים במאה ה-20 ניתן למנות את אמרגן מופעי הוודוויל פלורנץ זיגפלד, את אמרגן הבלט הנודע סרגיי דיאגילב ואת אמרגן הקרקס פי. טי. ברנום.

בישראל נודעו האמרגנים גיורא גודיק שהפיק מחזות זמר רבים והקים את קולנוע אלהמברה בו הציג מחזות אלה ואברהם דשא (פשנל) אשר הקים את שלישיית הגשש החיוור.

קיימים גם אמרגנים שהתפרסמו בזכות קשריהם עם אמן אחד למשל בריאן אפשטיין, אמרגן להקת הביטלס או בצלאל אלוני אמרגנה של עופרה חזה.

יחסי אמרגן-אמן

תפקיד האמרגן קיים במקום שבו האמן אינו שכיר של מקום עבודה מסודר (כפי שהיה המצב עד ראשית/אמצע המאה ה-20 בקרב שחקני תיאטרון, אופרה ובלט וכפי שהוא כיום בקרב זמרים וחלק מהספורטאים). האמן זקוק לגורם מתווך שיסייע לו כלכלית להוציא את אמנותו לקהל רחב. חלק מהאמרגנים מתפקדים כסוכנים אישיים המייצגים אמנים מול בעלי אולמות וחלקם פועלים יותר כבעלי תיאטרון המחפשים מופעים, לעיתים מעורב יותר מאמרגן אחד בתהליך הפקה של מופע.

שכרו של האמרגן מותנה בדרך כלל בהסכם חלוקת רווחים בינו ובין האמן או להקת האמנים אותה הוא מייצג. פעמים רבות קיים פער בין הבנתו של האמרגן בעולם העסקים ולעיתים גם גילו המבוגר ובין גילם, מידת התמצאותם וכושר המיקוח של האמנים המיוצגים. פער זה גורם לעיתים לחוזים הפועלים לטובת האמרגן ומובילים לתביעות משפטיות רבות בין אמנים לאמרגניהם^[1]. יצויין שהאמרגן לוקח פעמים רבות סיכון על עצמו, כאשר המופע נכשל והוא נאלץ לספוג הפסדים מכספים שהשקיע בעצמו כדי להביא ליצירתו.