סאל לה פלטייה
סאל לֶה פֶּלֶטְיֵיה בצרפתית: Salle Le Peletier או Lepeletier)[1] המכונה לעיתים "סאל דה לה רי לה פלטייה" או "האופרה לה פלטייה", היה משכנה של האופרה הלאומית של פריז מ-1821 עד שהבניין נהרס בשריפה ב-1873. התיאטרון תוכנן ונבנה בידי האדריכל פרנסואה פברט על חלקת הגן של Hôtel de Choiseul ברחוב לפלטייה. עקב התמורות הרבות בממשלה ובניהול בשנות קיומו של התיאטרון, היו לו מספר שמות רשמיים שונים, שהחשובים בהם היו: תיאטרון האקדמיה המלכותית למוזיקה (1821 עד 1848), אופרה-תיאטרון של העם (1848 עד 1850), תיאטרון האקדמיה הלאומית למוזיקה (1850 עד 1852), תיאטרון האקדמיה הקיסרית למוזיקה (1852 עד 1854), תיאטרון האופרה הקיסרי (1854 עד 1870), ותיאטרון האופרה הלאומי (1870 עד 1873).
היסטוריה
כשאחיינו של מלך צרפת, לואי ה-18, שארל פרדינן, דוכס ברי נדקר למוות בליל 13 בפברואר 1820 בחזית התיאטרון הקודם של האופרה של פריז, סאל דה לה רי דה רישלייה, החליט המלך לצוות על הריסת התיאטרון כדי לבנות במקומו קאפלה כיד זיכרון. מכל מקום, מיזם בניית הקאפלה לא יצא לפועל בגלל מהפכת יולי 1830. במקום שנועד לקאפלה עומדת כיום מזרקת לובואה בכיכר לובואה. האולם ברחוב רישלייה שימש כאולם העיקרי של האופרה של פריז מאז 1794. זמן קצר אחרי מות אחיינו בפברואר 1820, שכר המלך את האדריכל פרנסואה דרבה לתכנן אולם חדש לאופרה ברחוב לה פלטייה, ובניית האולם זה נשלמה כעבור שנה. בתקופת הבנייה שכנו להקות האופרה והבלט בתיאטרון פאוואר ובסאל לובואה.
הסאל לה פלטייה נחנך ב-16 באוגוסט 1821, אף כי התיאטרון נועד להיות זמני ונבנה מעץ וטיח, הוא המשיך לשמש את האופרה למשך יותר מחמישים שנה.
התיאטרון, ששטחו היה 14,000 מ"ר עם במה בגודל 30 מטרים, היה מתקדם מאוד לתקופתו. ב-6 בפברואר 1822 נעשה לראשונה שימוש בגז לאפקטים של תאורת הבמה באופרה "אלאדין ומנורת הקסמים" של ניקולא איזואר.[2] את הבמה ודות התזמורת אפשר היה לסלק כדי להפוך את אולם המופעים לאולם נשפים ענקי.
שחמט
בשנת 1858 שימש סאל לה פלטייה זירה לאחד המשחקים המפורסמים ביותר בתולדות השחמט, מורפי נגד הדוכס מבראנסוויק והרוזן איזואר משחק האופרה בין רב-האמן האמריקאי פול מורפי (לבן) ושני אצילים, גרמני וצרפתי, הדוכס מבראונשווייג והרוזן איזואר. המשחק התנהל בתא הפרטי של הדוכס במהלך הצגה של "נורמה" מאת בליני.
שריפה
בליל 29 באוקטובר 1873 עלה בחלקו של הסאל לה פלטייה אותו גורל שמצא רבים מקודמיו: הוא נהרס בשריפה שנמשכה 27 שעות, ופרצה כנראה כתוצאה מתאורת הגז החדשנית של האולם. ב-1858 שכר נפוליאון השלישי, קיסר צרפת, את שירותיו של המהנדס האזרחי ברון האוזמן להתחיל בבניית תיאטרון שני לאופרה והבלט של פריז, לפי תוכנית של האדריכל שארל גרנייה. ב-1875 נחנך התיאטרון החדש, הידוע כיום בשם פלה גרנייה.
-
השריפה ב-29 באוקטובר 1873 -
אחרי השריפה
Gallery
-
Perspective view of the façade on the Rue Le Peletier (ca. 1870) -
Lithograph of the Grande Salle (1854) -
Site plan, floor plan, and interior perspective view (1822)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ https://books.google.com/books?id=AcUwAQAAMAAJ&pg=PA172 L'Académie impériale de musique, p. 172], and Encyclopédie d'architecture, vol 4 (1875), pp. 7, 8 לדוגמאות ראו קסטיל-בלאזה (1855), "ל'אקדמי אימפריאל דה מוזיק", עמ' 172 ו"אנציקלופדיה לארכיטקטורה", כרך 4 (1875), עמ' 7, 8
- ^ האופרה הלאומית של פריז, "תולדות הסאל לה פלטייה"
31104373סאל לה פלטייה