נפט תמורת מזון
תוכנית נפט תמורת מזון (באנגלית: Oil for Food Programme – OFFP; בערבית: النفط مقابل الغذاء; תעתיק מדויק: אל-נפט מקאבל אל-ע'ד'אא'), הייתה תוכנית של מועצת הביטחון של האו"ם לצמצום הפגיעה בעם העיראקי לנוכח הקשיים ההומניטריים שחווה, תוך מניעת השתלטותו של סדאם חוסיין על הכנסות הנפט של עיראק. המשבר שאליו נקלע העם העיראקי נבע במידה רבה כתוצאה מהעיצומים שהוטלו על עיראק בשנת 1990, תחת משטרו של סדאם חוסיין, לאחר הפלישה לכווית שהובילה למלחמת המפרץ הראשונה. התוכנית נוסדה על-ידי מועצת הביטחון בשנת 1995 והחלה לפעול בשנת 1996.
ההחלטה איפשרה לעיראק למכור נפט ותוצריו בשוק העולמי, חרף אמברגו הנפט שהטיל עליה האו"ם. ההחלטה קבעה כי ההכנסות שייתקבלו מהייצוא יוקדשו לרכישת סחורות לשימושים אזרחיים חיוניים בלבד, בעיקר מזון ותרופות. התוכנית הוגדרה על-ידי מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, כ"תוכנית ההומניטרית היחידה שאי-פעם מומנה במלואה ממקורות השייכים לאומה שלה הם נועדו לסייע". במהלך שבע שנות הפעלתה, סייעה תוכנית 'נפט תמורת מזון' רבות לתושבי עיראק מבחינה תזונתית, בריאותית, תברואתית וחינוכית.
התוכנית הופסקה בשנת 2003, עם פלישת ארצות הברית לעיראק. במהלך התוכנית ולאחריה עלו טענות רבות אודות הונאה ושחיתות, וכן הוקמו ועדות חקירה לבדיקת החשדות.
רקע והקמת התוכנית
החלטה 661 של מועצת הביטחון משנת 1990 הטילה על עיראק עיצומים הכוללים סנקציות כלכליות ומסחריות, וכחלק מהן אמברגו נפט. באותה עת, נפט עמד בבסיס הכלכלה העיראקית, והיה מקור ההכנסה העיקרי שלה.[1] על פי דוחות שונים, הסנקציות פגעו פגיעה קשה בכלכלה העיראקית ועקב כך גם בעם העיראקי. הדבר בא לידי ביטוי במחסור במזון, במים, בציוד רפואי ובחשמל במהלך שנות התשעים.[2]
הצעות שונות עלו כפתרון למשבר ההומניטרי שחוו תושבי עיראק. ביניהן החלטות קודמות של מועצת הביטחון, 706 ו-712, שאותן דחה השלטון העיראקי.[3][4]בדומה לתוכנית 'נפט תמורת מזון', גם החלטות אלה אישרו לעיראק לייצא נפט בתמורה למימון רכישת מוצרים הומניטריים.[5]
למרות סירוב השלטון העיראקי להחלטות הקודמות, בשנת 1995 אימצה מועצת הביטחון את תוכנית 'נפט תמורת מזון', תחת החלטה 986.[4] קלף המיקוח ששיחק לידי עיראק היה שסירוב מצידה להשתתף בתוכנית ולמכור נפט היה עלול להתבטא במחסור עולמי בנפט, מה שהיה מוביל לעלייה חדה במחירו.[6]
במאי 1996, הסכים הממשל העיראקי לבסוף להפעלת התוכנית בעקבות פשרה פוליטית שאפשרה לו מעין עצמאות בהחלטה למי תמכור עיראק את הנפט שלה וממי תקנה ציוד סיוע.[4] משלוח הנפט הראשון ייוצא מהמדינה בדצמבר 1996 ומשלוחי המזון הראשונים הגיעו במרץ 1997.[3]
עיקרי התוכנית ויישומה
עיקרי התוכנית מובאים בהחלטת מועצת הביטחון 986, שאושרה ב-14 באפריל 1995. התוכנית התירה, באופן זמני ולשם סיוע הומניטרי לאוכלוסייה העיראקית, ייצוא נפט ומוצריו שמקורם בעיראק למדינות העולם, תוך התניה שלפיה ההכנסות מהייצוא לא יעלו על סכום של מיליארד דולר בכל מחזור זמן של 90 יום. כמו כן, נקבע כי ההכנסות מהייצוא יופקדו בחשבון נאמנות בשליטת האו"ם וישמשו למטרות ספציפיות בלבד, בהן רכישת מזון ותרופות.[7]
בשלבים הראשונים של התוכנית הורשתה עיראק למכור נפט בשווי רב יותר של שני מיליארד דולר מדי חצי שנה, כששני שלישים מהסכום אמורים לשמש כמענה לצרכיה ההומניטריים. בשנת 1998 הופחתה המגבלה על רמת ייצוא הנפט העיראקי במסגרת התוכנית, ל-5.26 מיליארד דולר מדי חצי שנה. בדצמבר 1999 הוסרה לחלוטין התקרה שהציבה מועצת הביטחון לייצוא נפט עיראקי במסגרת התוכנית.[8] זאת לאור קלף המיקוח שעמד לרשות הממשל העיראקי, שסגר את צינורות הנפט במדינה בהתרסה נגד הגבלות האו"ם, צעד שבעקבותיו האמירו מחירי הנפט העולמיים.[6]
נתוני האו"ם על התוכנית
במהלך שבע שנות פעולתה של התוכנית, יוצאו כ-3.4 מיליארד חביות נפט עיראקי, בשווי כולל של כ-65 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 72% הוקצו לצרכים הומניטריים ברחבי עיראק. יתרת ההכנסות חולקו בצורה הבאה: 25% הועברו לקרן פיצויים של מלחמת המפרץ,[9] עבור הפסדים ונזקים שנגרמו כתוצאה ישירה מהפלישה והכיבוש הבלתי-חוקיים של עיראק בכווית במהלך המלחמה;[10] 2.2% הוקצו לטובת עלויות ניהול התוכנית ותפעולה על-ידי האו"ם; 0.8% מהסכום הוקצו למימון עלויות של תוכנית פיקוח ובקרת על נשק בעיראק,[9] עקב ושימוש שעשתה בו בעבר ועל רקע דרישת מועצת הביטחון בתום מלחמת המפרץ.[11]
בנוסף, במסגרת התוכנית הועברו לעיראק ציוד ואספקה הומניטריים בשווי של כ-31 מיליארד בין ה-20 במרץ 1997 ל-21 בנובמבר 2003, לרבות חלקי חילוף וציוד לתעשיית הנפט בשווי 1.6 מיליארד דולר. כמו כן, בסוף שנת 2003, מוצרים הומניטריים ואספקה נוספת בשווי של כמיליארד דולר מתוך הכנסות התוכנית הועברו למוקדים שונים בעיראק על בסיס סדרי עדיפות תוך התייעצות עם מועצת הממשל העיראקית, נציגי עיראק וסוכנויות ותוכניות האו"ם.[9]
במהלך שבע שנות הפעלתה, סייעה התוכנית לשיפור תנאי המחיה של העם העיראקי מבחינה תזונתית, בריאותית, תברואתית וחינוכית. התוכנית הפחיתה את הפסקות החשמל במדינה ואפשרה זמינות גבוהה יותר של מים נקיים לשתייה. על פי דיווחי האו"ם, כתוצאה מהתוכנית פחתו שיעורי תת התזונה של ילדים במדינה בכ-50%.[3]
סיום התוכנית וביקורת על כשליה
התוכנית הסתיימה בשנת 2003, לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק. דיווחים אודות כשלים ושחיתויות בתוכנית הובילו להקמת ועדות חקירה שונות, במסגרתן הועלו חשדות נגד רבים מבעלי הזיקה לתוכנית, וביניהם גם עובדי האו"ם.[12] החשדות לא דילגו על מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, שנחשד בהתערבות אישית כדי להבטיח שהחברה בה מועסק בנו תזכה במכרז של האו"ם. לבסוף זוכה אנאן מאשמה.[13]
אחת מוועדות החקירה שבחנו שחיתויות בתוכנית הייתה ועדה בלתי-תלויה של האו"ם, שבראשה עמד היו"ר לשעבר של הבנק הפדרלי, פול וולקר. בדוח הוועדה נכתב שבין השנים 1996–2002, לא פחות מ-2,253 חברות מסחריות מעשרות מדינות, ובהן ארצות הברית, צרפת, גרמניה והודו, שיחדו בכירים במשטר העיראקי בתמורה להעדפתן באספקת נפט במסגרת התוכנית. דוח הוועדה קבע כי תשלומי השוחד הבלתי-חוקיים שהועברו למשטר בעיראק הסתכמו בכ-1.8 מיליארד דולר.[14]
הערות שוליים
- ^ Jeong, Yujin. Weine Robert J., "Who bribes? Evidence from the United Nations' oil-for-food program", Strategic Management Journal, 2012, עמ' 1265
- ^ Presentation by the delegate of the International Progress Organization, Mr. Warren A. J. Hamerman, on the U.N. sanctions against Iraq and human rights, UN site, 13.08.1991
- ^ 3.0 3.1 3.2 Statement to the Security Council by the Secretary-General on the closure of the Oil-for-Food Programme, UN site, 20.11.2003
- ^ 4.0 4.1 4.2 Susan Sachs and Judith Miller, Under Eye of U.N., Billions for Hussein In Oil-for-Food Plan, ניו יורק טיימס, 13.08.2004
- ^ UN, United Nations Security Council Resolution 706, adopted at its 3004th meeting, on 15 August 1991
- ^ 6.0 6.1 אליהו חסין, משבר הנפט משחק לידיו של סדאם חוסיין, באתר גלובס, 19.09.2000
- ^ United Nations Security Council, Resolution 986
- ^ Office of the Iraq Programme Oil-for-Food, About the Programme, UN site, 7.8.21
- ^ 9.0 9.1 9.2 Office of the Iraq Programme Oil-for-Food, Home page, UN site, 24.6.21
- ^ UNCC at a glance, UN site, 6.8.21
- ^ IRAQ: Weapons Inspections: 1991-1998, CFR site, 7.8.21
- ^ "מפוטר ראשון מהאו"ם בפרשת "נפט תמורת מזון"". הארץ. 2005-06-02. נבדק ב-2021-08-17.
- ^ "Annan cleared over oil-for-food" (באנגלית בריטית). 2005-03-29. נבדק ב-2021-08-17.
- ^ הלפרן, נמרוד (2007-01-04). "פרשת השוחד בתוכנית "נפט תמורת מזון" מסתעפת: נפתחה חקירה בגרמניה נגד סימנס". הארץ. נבדק ב-2021-08-17.
32008262נפט תמורת מזון