נפח הפיזור

נפח הפיזור (באנגלית: Volume of distribution, נקרא גם VD) הוא הנפח התאורטי של הפלזמה אילו כל התרופה הייתה מומסת בפלזמה בריכוז שהיא נמצאת שם בפועל. לכן, ככל שה-VD גדול יותר משמע שהתרופה מדוללת יותר בדם, כלומר, יש יותר ממנה בשאר הרקמות בגוף. מדד זה מחושב על ידי הכמות הכוללת של התרופה בגוף חלקי הריכוז שלה בדם.

נפח הפיזור יכול לעלות במקרה של אי-ספיקת כליות (עקב אגירת נוזלים) או אי-ספיקת כבד. לעומת זאת, הוא יכול לרדת בעקבות התייבשות.

חישוב

חישוב נפח הפיזור ניתן על ידי המשוואה הבאה:

${V_{D}}={\frac {\mathrm {total\ amount\ of\ drug\ in\ the\ body} }{\mathrm {drug\ blood\ plasma\ concentration} }}$

לפי נוסחה זו אפשר לחשב את מינון התרופה הנדרש כדי לקבל ריכוז תרופה מסוים בדם במידה ו-V_D ידוע. V_D אינו ערך פיזיולוגי; זהו השתקפות של כיצד התרופה תתפזר בדם, בהתאם למאפיינים שונים כמו מסיסות, אפיניות לחלבוני פלזמה, גודל, ואחרים.

לדוגמה, אם ניתן 1,000 מ"ג של תרופה, וכעת ריכוזה בדם הוא 50 מ"ג לליטר, יהיה נפח הפיזור שלה 20 ליטר. כלומר: כמות הדם הנדרשת כדי שכל התרופה תהיה מפוזרת בו בריכוז של 50 מ"ג לליטר היא 20 ליטר.

בנוסף, על ידי ה-V_D ניתן להעריך היכן נמצאת התרופה בגוף:

VD	מידת הפיזור
5	רק בפלזמה
5-20	בנוזל הבין תאי
20-40	בכל נוזלי הגוף
מעל 40	גם ברקמות

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31510740נפח הפיזור