הוהנצולרן-הכינגן
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | הכינגן | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | חלוקת רוזנות צולרן בין בניו של קרל הראשון, רוזן הוהנצולרן | ||
| תאריך | 1576 | ||
| פירוק | סיפוח הנסיכות לממלכת פרוסיה | ||
| תאריך | 1850 | ||
| ישות קודמת |
 רוזנות צולרן | ||
| ישות יורשת |
 פרובינציית הוהנצולרן | ||
הוהנצולרן-הכינגן (Hohenzollern-Hechingen) הייתה ענף בשושלת הוהנצולרן. נסיכי השושלת שלטו בנסיכות קטנה בדרום מערב גרמניה עד לשנת 1849, בה סופחה הנסיכות לפרוסיה.
היסטוריה
בשנת 1576 מת קרל הראשון, רוזן הוהנצולרן, ונחלתו חולקה בין שלושת בניו; אייטל פרידריך הרביעי, רוזן הוהנצולרן ירש את הוהנצולרן-הכינגן, קרל השני, רוזן הוהנצולרן-זיגמרינגן ירש את הוהנצולרן-זיגמרינגן, וכריסטוף, רוזן הוהנצולרן-הייגרלוך ירש את הוהנצולרן-הייגרלוך. בשנת 1605 מת אייטל פרידריך הרביעי, ובנו יוהאן גאורג, רוזן הוהנצולרן-הכינגן עלה לשלטון במקומו. בשנת 1623 קיבל יוהאן גאורג את התואר נסיך, יחד עם בן דודו יוהאן, רוזן הוהנצולרן-זיגמרינגן.
בשנת 1806 הצטרפה הנסיכות לקונפדרציה של הריין, ובשנת 1815 הצטרפה הנסיכות לקונפדרציה הגרמנית. בשנת 1848 הוכרח קונסטנטין, נסיך הוהנצולרן-הכינגן במהלך מהפכות אביב העמים לתת חוקה לנסיכות, ולבסוף נאלץ לקבל סיוע מהצבא הפרוסי. בדצמבר 1849 הגיע קונסטנטין לידי הסכם עם ממלכת פרוסיה על סיפוח הנסיכות לפרוסיה, ובשנת 1850 סופחה הנסיכות לפרוסיה יחד עם נסיכות הוהנצולרן-זיגמרינגן, והשתיים אורגנו כפרובינציית הוהנצולרן.
לאחר מותו של קונסטנטין, נסיך הוהנצולרן-הכינגן בשנת 1869 ללא יורשים, קיבל קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן את התואר "נסיך הוהנצולרן".
.JPG)
שליטי הוהנצולרן-הכינגן
רוזני הוהנצולרן-הכינגן
נסיכי הוהנצולרן-הכינגן
- יוהאן גאורג 1623
- אייטל פרידריך החמישי 1623–1661
- פיליפ 1661–1671
- פרידריך וילהלם 1671–1735
- פרידריך לודוויג 1735–1750
- יוזף פרידריך וילהלם 1750–1798
- הרמן 1798–1810
- פרידריך הרמן אוטו 1810–1838
- קונסטנטין 1838-1849
קישורים חיצוניים
הוהנצולרן-הכינגן24091814