נסיך מונקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נסיך מונקו
prince de Monaco
סמל הוד מעלתו נסיך מונקו
סמל הוד מעלתו נסיך מונקו
נוכחי: אלבר השני
תואר הוד מעלתו
השליט הראשון בבית זה אונורה השני
תקופת המלוכה 29 בנובמבר 1604 – הווה (420 שנה)

נסיך מונקוצרפתית: prince de Monaco, או נסיכת מונקו, בצרפתית princesse de Monaco) הוא המונרך וראש המדינה של נסיכות מונקו. כל הנסיכים והנסיכות שמשלו במונקו, עשו זאת כשליטים לבית גרימלדי, אם כי כמה מהם השתייכו למשפחות אחרות (גויון דה מטיניון או פוליניאק), בקו הירושה הזכרי. ב-2005, כאשר הלך לעולמו רנייה השלישי, הוא היה המונרך הוותיק ביותר באירופה. משפחת גרימלדי, ששולטת במונקו במשך יותר מ-700 שנה, היא משפחת המלוכה הוותיקה ביותר המולכת באירופה.

הנסיך המכהן הנוכחי הוא אלבר השני, שעלה לכס הנסיכות באפריל 2005.

סמכויות

מונקו, יחד עם ליכטנשטיין וקריית הוותיקן, היא אחת משלוש המדינות היחידות באירופה בה למונרך תפקיד פעיל בפוליטיקה היומיומית.

נסיך מונקו מפעיל את סמכויותיו בהתאם לחוקה ולחוקים של מונקו. הוא מייצג את הנסיכות כלפי חוץ, וכל שינוי, חלקי או מלא, של החוקה חייב להתקבל בהסכמה משותפת של הנסיך והאספה הלאומית של מונקו.[1]

הסמכות החקיקתית במונקו מחולקת בין הנסיך, שיוזם את החוקים, לבין האספה הלאומית שמצביעה עליהם. הסמכות הביצועית מסורה בידי הנסיך, שבידיו הסמכות להטיל וטו על כל החוקים שמתקבלים על ידי האספה הלאומית.[2]

שר המדינה ומועצת הממשלה אחראים ישירות כלפי הנסיך בכל הנוגע לניהול הנסיכות.[1]

הסמכות השיפוטית מסורה גם היא בידי הנסיך. בחוקה הנוכחית מצוין שלנסיך מסורה הסמכות המלאה בבתי המשפט, שמבצעים את תפקידי השיפוט בשמו.[1]

בהתאם לסעיף 16 של חוקת 1962, הנסיך מעניק תוארי אבירות, תוארי כבוד וכיבודים אחרים.[1]

למשפחה הנסיכותית של מונקו מוקצה סכום של 43.5 מיליון אירו בשנה מתוך תקציב המדינה, נכון ל-2015.[3]

סדר הירושה

סדר הירושה של מונקו תקף כיום על פי חוק מספר 1,249 מ-2 באפריל 2002.

על פי חוקת מונקו, כתר הנסיכות עובר על פי כלל העדפת הבן הבכור. רק צאצאיו של נסיך מושל ואחיו של הנסיך המושל וצאצאיהם, שהוריהם באו בברית הנישואים באישור הנסיך, ושהם אזרחי מונקו, נכללים בסדר הירושה. ילדים שנולדו כתוצאה מניאוף מוצאים מסדר הירושה לצמיתות. הזכות לירושה מופקעת אם בן המשפחה הנסיכותית נישא ללא הסכמת הנסיך, כולל הצאצאים שבאו לעולם כתוצאה מנישואים אלו, אך הם יכולים להיות מוחזרים לסדר הירושה אם כתוצאה מנישואים אלו לא נולדו צאצאים והם מסתיימים לפני הורשת הכתר.[4]

בכל מקרה בו אין אף אדם הזכאי לרשת את כתר הנסיכות על פי חוקי סדר הירושה, מועצת עוצרות לוקחת על עצמה את סמכויות השלטון עד אשר מועצת הכתר של מונקו בוחרת מונרך חדש מקרב קרובי המשפחה הרחוקים של בית גרימלדי.

סדר הירושה כולל אנשים שזכאים לרשת את הכתר וילדים מחוץ לנישואים שעשויים להיכנס לסדר הירושה אם הוריהם יינשאו.

היסטוריה

ערך מורחב – בית גרימלדי

בית גרימלדי, שאביו הקדום הוא אוטו קנלה, מדינאי מהרפובליקה של ג'נובה, וששמו לקוח משמו של בנו, גרימלדו קנלה, היה בית אצולה בולט וותיק בג'נובה. בני המשפחה, הוגלו מג'נובה במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה בה בין הגואלפים והגיבלינים, וב-1271 מצאו מקלט במונקו.

ב-1297 תפס פרנסואה גרימלדי את השליטה על צוק מונקו, ואז החלה להתקיים שושלת גרימלדי, תחת הריבונות של ג'נובה. ב-1346 רכשו בני שושלת גרימלדי את העיר מנטון וב-1355 את רוקברן, ובכך הרחיבו את נחלתם. שתי הערים הללו, שהיוו כ-95 אחוזים משטח הנסיכות, סופחו בסופו של דבר לצרפת במסגרת ההסכם בין שתי המדינות מ-1861.

עד 1612 החזיקו שליטי בית גרימלדי בתואר לורד. באותה עת החל הלורד אונורה השני לעשות שימוש בתואר נסיך, ובכך היה לנסיך מונקו הראשון. ב-1633 זכה אונורה השני להכרה בריבונותו העצמאית מספרד, וב-1641 מצרפת, במסגרת הסכם פרונה. מאז נותרה הנסיכות תחת שליטת בית גרמילדי, למעט בתקופה בה שלטה עליה צרפת מ-24 בפברואר 1793 ועד 17 במאי 1814.

שליטי מונקו

שם
(שנות חיים)
תמונה תחילת שליטה סיום שליטה הערות
פרנסואה גרימלדי
(מת ב-1309)
8 בינואר 1297 10 באפריל 1301
  • פרנסואה גרימילדי היה מנהיג קבוצה של תושבי ג'נובה שתפסו את השליטה על צוק מונקו.
  • דודנו רנייר היה השליט הראשון של האזור הידוע כמונקו.
רנייה הראשון
(1267 - 1314)
מונקו הייתה בשליטה של ג'נובה מ-10 באפריל 1301 ועד 12 בספטמבר 1331

הלורדים של מונקו

שם
(שנות חיים)
תמונה תחילת שליטה סיום שליטה הערות
שארל הראשון ממונקו
(מת ב-1357)
12 בספטמבר 1331 אוגוסט 1357
  • בנו של רנייה הראשון, החזיר את השליטה מג'נובה על צוק מונקו.
  • השיג את השליטה על מנטון (1346) ועל רוקבורן (1355).
  • החל מ-29 ביוני 1352 שלט בשותפות עם:
  • אנטוניו (מת ב-1358), בנו הצעיר של רנייה הראשון
  • רנייה השני ממונקו, בנו של שארל הראשון
  • גבריאל, בנו של שארל הראשון.
רנייה השני ממונקו
(1407-1350)
29 ביוני 1352 15 באוגוסט 1357
  • בנו של שארל הראשון.
  • שליט שותף החל מ-29 ביוני 1352.
  • ויתר על השליטה במונקו לכוחות ג'נובה שצרו עליה תמורת 20,000 פלורינים, אך החזיק בשליטה על מנטון ורוקבורן.
מונקו הייתה בשליטה של ג'נובה מ-15 באוגוסט 1357 ועד ינואר 1395.
לואי ממונקו
(מת ב-1402)
ינואר 1395 19 בדצמבר 1395
  • בנו של שארל הראשון
  • משל בשיתוף עם ז'אן הראשון
ז'אן הראשון ממונקו
(1382 - 1454)
  • בנו של רנייה השני
  • משל בשיתוף עם לואי
מונקו הייתה בשליטה של ג'נובה מ-19 בדצמבר 1395 ועד 11 במאי 1397
לואי ממונקו
(מת ב-1402)
11 במאי 1397 5 בנובמבר 1402
מונקו הייתה בשליטה של ג'נובה מ-5 בנובמבר 1402 ועד 5 ביוני 1419
ז'אן הראשון ממונקו
(1382 - 1454)
5 ביוני 1419 8 במאי 1454
  • בניו של רנייה השני, ז'אן, אמברואה ואנטואן, רכשו את מונקו בחזרה מג'נובה ושלטו עליה במשותף עד 1427. לאחר מותו של אנטואן, רכש ז'אן את חלקיהם של אחיו בתמורה לשליטה על מנטון ורוקבורן.
  • מ-3 באוקטובר ועד נובמבר 1436 הייתה מונקו תחת כיבושה של דוכסות מילאנו ובשליטתו של ביאג'ו אסרטו.
  • ב-20 בנובמבר 1441 קיבל ז'אן את הריבנות על מונקו.
  • שבועתו של ז'אן החליפה את החוק הסאלי בכלל העדפת הבן הבכור, ובכך התאפשר לנשים להיות בסדר הירושה.
אמברואה ממונקו
(מת ב-1433)
1427
אנטואן ממונקו
(מת ב-1427)
קטלאן ממונקו
(מת ב-1457)
8 במאי 1454 יולי 1457
קלודין ממונקו
(1451 בערך - 1515)
יולי 1457 16 במרץ 1458
לבמרטו ממונקו
(1420 בערך - 1494)
16 במרץ 1458 מרץ 1494
ז'אן השני ממונקו
(1468 - 1505)
מרץ 1494 11 באוקטובר 1505
  • בנם של למברטו וקלודין.
  • נרצח על ידי אחיו, לוסיאן.
לוסיאן ממונקו
(1487 - 1523)
11 באוקטובר 1505 22 באוגוסט 1523
  • בנם של למברטו וקלודין.
  • רצח את אחיו ז'אן השני.
  • נרצח על ידי אחיינו, ברתולומאו דוריה מדולצ'אקווה.
אונורה הראשון ממונקו
(1522 - 1581)
22 באוגוסט 1523 7 באוקטובר 1581
  • בנו של לוסיאן.
  • עד הגיעו לבגרות משל תחת העוצרות של:
  • אגוסטין גרימלדי, בישוף גראס (22 באוגוסט 1523 - 14 באפריל 1532)
  • ניקולאס גרימלדי (14 באפריל - 23 באפריל 1532)
  • בלאנש גרימלדי, ברונית טורט (עוצרת שותפה, 14 באפריל - 1 ביולי 1532)
  • אטיין גרימלדי (23 באפריל 1532 - 16 בדצמבר 1540)
שארל השני ממונקו
(1555 - 1589)
7 באוקטובר 1581 17 במאי 1589
  • בנו של אונורה הראשון.
ארקול ממונקו
(1562 - 1604)
17 במאי 1589 29 בנובמבר 1604
  • בנו של אונורה הראשון.
  • נרצח.
אונורה השני, נסיך מונקו
(1597 - 1662)
29 בנובמבר 1604 10 בינואר 1662
  • בנו של ארקול.
  • עד 1616 משל תחת העוצרות של הנסיך פרנסואה לנדי מוואלדטר.
  • החל מ-1612 היה אונורה השני השליט הראשון של מונקו שאימץ את התואר נסיך, שלו היו שליטי בית גרימלדי במונקו כבר זכאים מתוקף נחלותיהם באיטליה. ב-1633 הוכרה מונקו כנסיכות ריבונית על ידי פליפה הרביעי, מלך ספרד וב-1641 על ידי לואי השלושה עשר, מלך צרפת על פי חוזה פרונה שנחתם באותה שנה.

נסיכי מונקו

שם
(שנות חיים)
תמונה תחילת שליטה סיום שליטה הערות
לואי הראשון, נסיך מונקו
(1642 - 1701)
10 בינואר 1662 2 בינואר 1701
  • נכדו של אונורה השני.
אנטוניו הראשון, נסיך מונקו
(1661 - 1731)
2 בינואר 1701 20 בפברואר 1731
  • בנו של לואי הראשון.
לואיז היפוליט, נסיכת מונקו
(1697 - 1731)
21 בפברואר 1731 29 בדצמבר 1731
ז'אק הראשון, נסיך מונקו
(1689 - 1751)
29 בדצמבר 1731 7 בנובמבר 1733
  • בעלה של לואיז היפוליט.
  • עוצר של אשתו החל מ-21 בפברואר 1731.
  • עזב את הנסיכות ב-20 במאי 1732, והותיר את גיסו, אנטואן גרימלדי, כעוצר בפועל.
  • ויתר על הכתר ב-7 בנובמבר 1733.
אונור השלישי, נסיך מונקו
(1720 - 1795)
7 בנובמבר 1733 19 בינואר 1793
  • בנם של ז'אק הראשון ושל לואיז היפוליט.
  • עד 28 בנובמבר 1784 משל תחת עוצרותו של דודדו, אנטואן גרימלדי.
מונקו הייתה בשלטון צרפת מ-19 בינואר 1793 ועד 17 במאי 1814
האספה הלאומית של מונקו 19 בינואר 1793 24 בפברואר 1793 נשיא: ז'וזף בריירה.
סיפוח לצרפת 24 בפברואר 1793 17 במאי 1814 מושלים:
  • ארמנד לואי דה גונטו, המפקד הצבאי (24 בפברואר - 1 במרץ 1793)
  • אנרי גרגואר (הנציב הצרפתי לאחר 1 במרץ 1793)
  • גרגואר ז'גו (הנציב הצרפתי)
שלטון בעלות הברית מ-17 במאי עד 17 ביוני 1814
אונור הרביעי, נסיך מונקו
(1758 - 1819)
30 במאי 1814 16 בפברואר 1819
  • בנו של אונור השלישי.
  • נסיך בתואר בלבד החל מ-21 במרץ 1795
  • תחת העוצרות של:
  • ז'וזף גרימלדי, אחיו (17 ביוני - 23 ביוני 1814)
  • מועצת המדינה (23 ביוני 1814 - 4 במרץ 1819)
  • אונור החמישי, בנו, (3 במרץ 1815 - 16 בפברואר 1819)
אונור החמישי, נסיך מונקו
(1778 - 1841)
16 בפברואר 1819 2 באוקטובר 1841
  • בנו של אונור הרביעי.
  • עוצר על אביו החל מ-3 במרץ 1815.
פלורסטאן הראשון, נסיך מונקו
(1785 - 1856)
2 באוקטובר 1841 20 ביוני 1856
  • בנו של אונור החמישי
שארל השלישי, נסיך מונקו
(1818 - 1889)
20 ביוני 1856 10 בספטמבר 1889
  • בנו של של פלורסטאן הראשון
אלבר הראשון, נסיך מונקו
(1848 - 1922)
10 בספטמבר 1889 26 ביוני 1922
  • בנו של שארל השלישי
לואי השני, נסיך מונקו
(1870 - 1949)
26 ביוני 1922 9 במאי 1949
  • בנו של אלבר הראשון
רנייה השלישי, נסיך מונקו
(1923 - 2005)
9 במאי 1949 6 באפריל 2005
  • נכדו של אלבר הראשון
  • החל מ-31 במרץ 2005 תחת העוצרות של בנו, אלבר.
אלבר השני, נסיך מונקו
6 באפריל 2005 מכהן
  • בנו של רנייה השלישי.
  • החל מ-31 במרץ 2005 היה העוצר של אביו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נסיך מונקו בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32930296נסיך מונקו