ניקולאי ניקיטין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניקולאי ניקיטין
Николай Никитин
לידה 15 בדצמבר 1907
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית טובולסק, האימפריה הרוסית
פטירה 3 במרץ 1973 (בגיל 65)
ברית המועצותברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות

ניקולאי ואסילביץ' ניקיטיןרוסית: Николай Васильевич Никитин;‏ 15 בדצמבר 19073 במרץ 1973) היה אדריכל רוסי. בין עבודותיו הידועות ביותר: בניין אוניברסיטת מוסקבה, ארמון התרבות והמדע, אצטדיון לוז'ניקי, אמא מולדת ומגדל אוסטנקינו.[1]

ביוגרפיה

ניקיטין נולד בטובולסק, האימפריה הרוסית. אביו התמחה בריתוך ובהנדסת חשמל. כשהיה בן 17 הוכש על ידי נחש והדבר הותיר בו צלקת בכף רגלו. בשנת 1930 סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של טומסק (אנ') עם הכשרה בבנייה. כעבור שנתיים, ב-1932, עיצב את תחנת הרכבת של נובוסיבירסק.

עד 1937 הוא חי ועבד במוסקבה. הוא הפנה את תשומת לבו לחישובים לייסוד ארמון הסובייטים, שהיה אמור להיבנות באתר קתדרלת ישו המושיע ההרוסה.

ב-1957 מונה למעצב הראשי של מוספרוקט-2 - המכון לתכנון עירוני והנדסה אזרחית בעיר מוסקבה.

על עבודתו זכה ניקיטין בפרסים רבים: ב-1951 זכה בפרס סטלין על פיתוח ציפוי סככה בטווח ארוך ושיטה להסרתו. ב-1970 זכה בפרס לנין על עיצוב מגדל אוסטנקינו. בנוסף, זכה בעיטור אות הכבוד ובעיטור הדגל האדום של העמל.

ניקיטין נפטר במוסקבה בגיל 65 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה שבעיר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי ניקיטין בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. Palmer Scott, "How Memory Was Made: The Construction of the Memorial to the Heroes of the Battle of Stalingrad", The Russian Review 68, 1998, עמ' 396 doi: 10.1111/j.1467-9434.2009.00530.x‏, JSTOR 20621047
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ניקולאי ניקיטין40422819Q1372731