ניקולאי דילצקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
ניקולאי פבלוביץ' דילצקי באוקראינית: Микола Дилецький, ברוסית: Николай Павлович Дилецкий בסביבות 1630, קייב - אחרי 1680, מוסקבה) היה תאורטיקאי מוזיקה ומלחין, שנולד בקייב של חבר העמים הפולני-ליטאי ופעל ברוסיה. הוא נודע ברוסיה בשלהי המאה ה-17 במסה של על הלחנה, "דקדוק מוזיקלי", שהגרסה המוקדמת ביותר שלה ששרדה היא מ-1677. בין חסידיו של דיחצקי היה וסילי טיטוב.[1]
ביוגרפיה
לא הרבה ידוע על חיי דילצקי. הערה של יואניקי טרופימוביץ' קורנייב, גם הוא תאורטיקאי, המתארת את דילצקי כתושב קייב, נחשבת לראיה למוצאו האוקראיני. קביעתו של קורנייב אמינה כנראה, שכן הוא ודילצקי היו מיודעים. עם זאת, התאריך ואפילו שנת הולדתו אינם ידועים, ושום פרטים על ראשית חייו של דילצקי לא התגלו עד כה. נראה שעבר לווילנה לפני 1675, משום שבשנה זו התפרסמה שם "הטוגה הזהובה" (Toga zlota) שלו. הטקסט אבד, אבל ידוע שהוא נכתב בפולנית, ודף השער ששרד מעיד על כך, שמדובר בכתב שבח והלל.[2]מקורות מסוימים מעידים על כך, שדילצקי כתב לפחות עוד מסה מוזיקלית בתקופת שהותו בווילנה, שאבדה מאז. מסה זו נזכרת לראשונה ב"Grammatika musikiyskago peniya" (1677), וה"Idea grammatikii musikiiskoi" (1679) מתואר כתרגום של העבודה הווילנאית בדף השער שלו.[3]
אחרי וילנה, חי דילצקי בסמולנסק, שם נכתבה הגרסה הראשונה ששרדה למגנום אופוס שלו, Grammatika musikiyskago peniya ("דקדוק של שיר מוזיקלי"). משם עבר למוסקבה, שם הופיעו שתי הגרסראות הבאות של העבודה ב-1679 וב-1681. אין שום ידיעות נוספות על חיי דילצקי, ומקובל להניח, שהוא מת זמן קצר לאחר מכן. תאריך הולדתו נגזר מהשערה זו.
יצירתו
אף כי אחדות מיצירותיו המוזיקליות קיימות בימינו, פרסומו של דילצקי בא לו בעיקר מן המסה שלו על הלחנה, "Grammatika musikiyskago peniya" ("דקדוק של שירה מוזיקלית"), שהייתה הראשונה מסוגה ברוסיה. שלוש הגסראות ששרדו נושאות שמות שונים, אבל התוכן זהה פחות או יותר, בכמה הבדלים חשובים. המסה כתובה בשני חלקים. הראשון מלמד את יסודות תאוריית המוזיקה, "מסתמך במידה רבה על טרמינולוגיה ותפיסות תאורטיות מערביות, בייחוד ההקסאקורד" (סולם בן שישה צלילים דיאטוניים) והשני מלמד חיבור קונצ'רטי א'קאפלה, סוגה שהגיעה אל רוסיה דרך אוקראינה ושדילצקי היה אחד הראשונים לעודד. כתיבה זו של א'קאפלה נובעת מפרשנות מחמירה של מזמור תהילים ק"נ, פסוק ו':"כל הנשמה תהלל יה, הללויה". בהתאם לפילוסופיה זו, המוזיקה הרוסית העתיקה, שהחלה להופיע בסוף המאה ה-17, במה שנודע כקונצרטים כוראליים (khorovïye kontsertï) יצרה עיבודי א'קאפלה ליצירות בסגנון ונציאני, כמו המסה Grammatika musikiyskaya (1675) מאת דילצקי.
דילצקי מביא מגוון רחב של דוגמאות, הן מיצירתו הוא, כולל הלחנה בשמונה קולות של "הליטורגיה האלוהית" שחיבר בסמולנסק במיוחד להמחשת ה"גראמאטיקה", ומאלה של מלחינים מערביים בני זמנו, בייחוד הפולנים מרצין מיילצ'בסקי ויאצק רוז'יצקי. מלבד השפעתה העצומה על הדורות הבאים של מלחיני כנסייה רוסים, המסה מעניינת במיוחד הודות לתיאור הראשון המוכר של מעגל הקווינטות, המקדים את הדוגמאות המערביות בכמה עשורים.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין, "ניקולאי דילצקי", קלודיה ג'נסן ויבגני פרובורוב
- ^ מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין, "ניקולאי דילצקי"
- ^ ביוגרפיה של ניקולאי דילצקי באתר אולמיוזיק
- ^ מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, "יוהאן דוויד הייניכן תיאר את מעגל הקווינטות במסה משנת 1728".
32728029ניקולאי דילצקי