ניקולאי אוברוצ'ב
 | |
| ניקולאי אוברוצ'ב | |
| לידה |
3 בדצמבר 1830 סנט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1904 (בגיל 73) פריגו, צרפת  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1848–1897 (כ־49 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
דיוויזיית הפרשים ה-2 ראש המטה הכללי | |
ניקולאי ניקולאייביץ' אוברצ'ב (ברוסית: Никола́й Никола́евич О́бручев; 3 בדצמבר 1830 – 8 ביולי 1904) היה גנרל רוסי אשר שימש כראש המטה הכללי הרוסי בין 1881-1897. התפרסם גם כסופר ותאוריטיקן צבאי.
ביוגרפיה
אוברצ'ב נולד ב-3 בדצמבר 1830. מקורות מסומים טוענים שנולד בסנט פטרבורג, בעוד אחרים טוענים שנולד בוורשה. הוא היה בן למשפחת אצולה רוסית. אביו ואחיו שרתו בצבא הרוסי בדרגות בכירות. אביו נפטר ב-1837, ואוברצ'ב התגייס כצוער לצבא הקיסרי. הוא עבר הכשרה צבאית בבתי ספר צבאיים שונים עד 1848, אז התגייס למשמר הקיסרי. ב-1849 השתתף במשלחת הרוסית שסייעה לצבא האוסטרי לדכא את המרד ההונגרי הגדול. ב-1850 הוא פרסם את ספרו הראשון אשר עסק בתולדות הספרות הצבאית ברוסיה. הספר זכה לפופולריות רבה בחוגים הצבאיים של האימפריה. ב-1855 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-2.
ב-1856, במהלך הכתרתו של אלכסנדר השני, קיבל אוברוצ'וב את אות מסדר אנה ה"קדושה" ומסדר סטניסלב ה"קדוש", שניהם מדרגה 3. באותה שנה הוא מונה לפרופסור באקדמיית המטה הכללי "ניקולייב", ולימד בה סטטיסטיקה צבאית. ב-1858 הוא הפך לאחד מעורכי המגזין "אוסף צבאי" (Военный сборник). הוא פוטר מתפקיד זה לאחר שפרסם מאמר בו מתח ביקורת על פעילות הצבא הרוסי במהלך מלחמת קרים. עם זאת, מאמריו וספריו משכו את תשומת לבם של מפקדי הצבא הרוסי, והוא החל למלא תפקידים בכירים במטה הכללי ובמשרד המלחמה.
אוברצ'וב היה אחד המתכננים הראשיים של תוכנית המלחמה נגד האימפריה העות'מאנית, ויחד עם שר המלחמה דמיטרי מיליוטין, שכנע את הצאר אלכסנדר השני לצאת למלחמה המתוכננת ב-1877. מיליוטין והצאר רצו להציב אותו לצידם בחזית המרכזית של המלחמה בבלקן. עם זאת, מפקד החזית, הנסיך הגדול ניקולאי, היה מסוכסך קשות עם אוברצ'וב, והטיל וטו על הצבתו בחזית הבלקנית. תחת זאת, הוצב אוברצ'וב בחזית המשנית של המלחמה - חזית הקווקז. הוא הכין עבור הגנרל מליקוב את תוכנית המלחמה שמוטטה את החזית העות'מאנית באזור.
ב-10 ביוני 1881, מונה אוברצ'וב לראש המטה הכללי הרוסי בידי הצאר החדש אלכסנדר השלישי. תקופת כהונתו התאפיינה בפעילות דיפלומטית נמרצת. אוברצ'וב היה פרנקופיל מושבע. הוא היה נשוי לאשה צרפתייה - מארי לאונטין מילו, והחזיק אחוזה בצרפת. הוא היה מיודד עם הנספח הצבאי הצרפתי במוסקבה ראול לה מוטון דה בואדפר. למרות זאת, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, חודשה ברית שלושת הקיסרים בין רוסיה, הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. הברית חודשה גם ב-1884, אולם ב-1887 בוטלה בעקבות סכסוך בין הרוסים לאוסטרו-הונגרים על אזורי השפעה בבלקן. במקום זאת, חתמה רוסיה על הסכם נפרד עם גרמניה (ברית ביטוח המשנה). ב-1890 החליטו הגרמנים להתנער מהברית, ורוסיה מצאה עצמה מבודדת בזירה הדיפלומטית.
באותה שנה, הוזמן ידידו של אוברצ'וב, בואדפר, שכעת שימש כסגן הרמטכ"ל הצרפתי, לצפות בתמרוני הצבא הרוסי. היה זה הצעד הראשון בהפסקת העוינות ששררה בין צרפת לרוסיה מאז הפלישה הצרפתית לרוסיה ב-1812. אוברצ'וב ובואדפר שניהם דחפו להידוק היחסים בין שתי המדינות, שהיו מבודדות בזירה הדיפלומטית וחיפשו נואשות אחר בנות ברית. ב-1892 נחתמה הברית הצרפתית-רוסית. ב-1893 הועלה אוברצ'וב לדרגת גנרל ומונה לחבר המועצה המדינית.
ב-21 בדצמבר 1897 התפטר אוברצ'וב מתפקיד הרמטכ"ל, אולם נותר חבר במועצה המדינית. הוא עזב את רוסיה ועבר להתגורר באחוזתו בצרפת. הוא נפטר ב-8 ביולי 1904, ונקבר בסנט פטרבורג.
קישורים חיצוניים
- ניקולאי אוברצ'וב במילון האנציקלופדי הצבאי
- ניקולאי אוברצ'וב באתר אוניברסיטת מוסקבה
- ניקולאי אוברצ'וב באנציקלופדיה הרוסית הגדולה
37240935ניקולאי אוברוצ'ב