ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי

ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי (Avery–MacLeod–McCarty) הוא ניסוי שנערך ב-1944 על ידי אוסוולד איוורי, קולין מקלאוד ומקלין מקארתי אשר הראה כי DNA הוא החומר האחראי לטרנספורמציה (התמרה) בחיידקים.

הניסוי נערך במסגרת מחקר שנעשה בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 במכון רוקפלר למחקר רפואי במטרה לבודד ולזהות את "החומר המתמיר" האחראי לתופעת הטרנספורמציה שהודגמה בניסוי גריפית' ב-1928: חיידקים שהומתו ממין Streptococcus pneumoniae שהם מזן אלים III-S, שהוזרקו יחד עם חיידקים חיים אך לא אלימים מזן II-R, גרמו לזיהום קטלני האופייני לזן האלים ( III-S). במאמר שפרסמו איוורי, מקלאוד ומקארתי בפברואר 1944 בשם "Studies on the Chemical Nature of the Substance Inducing Transformation of Pneumococcal Types: Induction of Transformation by a Deoxyribonucleic Acid Fraction Isolated from Pneumococcus Type III", טענו כי DNA הוא הגורם האחראי לטרנספורמציה, ולא חלבון בניגוד לסברה המקובלת באותה התקופה.

בניסוי מיצו החוקרים חומר מחיידקים ממומתים. הם הראו כי יכולת ההתמרה של החומר שמיצו נשמרת גם לאחר טיפול בטריפסין, כימוטריפסין (אנזימים המפרקים חלבונים) וריבונוקלאז (אנזים המפרק RNA), אך לא נשמרת לאחר טיפול בדאוקסיריבונוקלאז (אנזים המפרק DNA).