נורד'ויטונילין

הנורד'ויָטונילין (בפרואזית: Norðoyatunnilin - מנהרת האיים הצפוניים), שאורכה 6,300 מטרים, היא הארוכה במנהרות איי פארו. המנהרה עוברת בעומק של 150 מטרים מתחת לפני הים, בשיפוע מקסימלי של 6%. עומק הים שמעל התעלה הוא מקסימום 105 מטר, ומינימום שכבת האבן מעל התעלה היא 35 מטר^[1]. עלות כריית המנהרה היה כ-80 מיליון דולר^[2].

המנהרה מקשרת בין ליירוויק שבאי איסטורוי לקלאקסוויק באי בורד'וי, בעוברה מתחת לפיורד ליירוויקספיורד'ור (Leirvíksfjørður). ההערכה היא שהיא תשמש תוך 10 שנים אלף מכוניות ביום ובהמשך 2000 מכוניות ליום^[3].

התוכניות להקמת מנהרה שתחבר את האיים הוצעו מספר פעמים החל משנות ה-80. בשנת 1987 הוכנו מספר תוכניות לבניית המנהרה תוך בדיקת הכדאיות הכלכלית של קישור בין נקודות שונות בשני האיים, ובשנת 1988 נערך סקר מקיף סייסמולוגי על ידי המהנדס הלאומי של איי פארו (ה-Landsverkfrøðingurin) לבדיקת אפשרות הקמתה. עבודות הכרייה החלו בשנת 2003, בהתאם לניסיון בכריית מנהרות לתנועה מועטה מנורווגיה. המנהרה נפתחה באפריל 2006 ולכבוד הפתיחה השימוש בה היה ללא תשלום בשבוע הראשון של מאי 2006^[4].