נוסחת DuPont

נוסחת DuPont המוכרת גם כמודל הרווח האסטרטגי, היא דרך מקובלת לפרק את התשואה על ההון לשלושה מרכיבים חשובים.

הנוסחה קרויה על שם חברת הענק ליצור כימיקלים דו פונט, אשר החלה ליישם אותה בשנות העשרים, כחלק מן הניתוח הפיננסי שערכה על הדוחות הכספיים שלה במטרה לשפר ולייעל את פעילותה העסקית.

הנוסחה

${\text{ROE}}={\frac {\text{Net profit}}{\text{Sales}}}\times {\frac {\text{Sales}}{\text{Assets}}}\times {\frac {\text{Assets}}{\text{Equity}}}={\frac {\text{Net profit}}{\text{Equity}}}$

רווח שולי × מחזור הנכסים × מנוף פיננסי

כאשר:

רווח שולי = רווח נקי ÷ מכירות

מחזור הנכסים = מכירות ÷ נכסים

מנוף פיננסי = נכסים ÷ הון עצמי

הסבר

כאשר מחלקים את התשואה על ההון לשלושה חלקים, קל יותר להבין את מהות השינויים שחלים בתשואה על ההון לאורך זמן.

לדוגמה: אם הרווח השולי גדל, כל מכירה תניב יותר כסף ובכך התשואה על ההון תהיה גבוהה יותר. באופן דומה, אם מחזור המכירות יהיה מהיר יותר, החברה תייצר יותר מכירות עבור כל יחידת הון של נכסיה, ומכאן שהתשואה על ההון תהיה גבוהה יותר. לבסוף, הגדלת המנוף הפיננסי פירושה שהחברה תשתמש ביותר כסף שהגיע מאשראי שקיבלה ממלווים ביחס להון בעלי המניות. הוצאות המימון מוכרות מבחינת המס, אך דיבידנדים לבעלי המניות אינם מוכרים. מכאן, פרופורציה גבוה של חוב במבנה ההוני של החברה מביאה לתשואה על ההון גבוהה. היתרונות של מנוף פיננסי קטנים ככל שסכנת פשיטת הרגל גדלה, עקב קושי לעמוד בתשלומי הקרן והריבית על ההלוואות, במיוחד לאור ציפיותיהם של המלווים לקבל ריבית יותר גבוהה על הלוואות נוספות עקב פרמיית הסיכון הגדלה, ולכן התשואה על ההון תרד. חוב גדול יתרום תרומה חיובית לתשואה על ההון של החברה רק אם ההחזר על הנכסים (ROA) גבוה יותר משיעור הריבית על ההלוואה.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23339342נוסחת DuPont