נג'ינגה מבנדה

נג'ינגה מבנדה
Njinga Mbande
Ana de Sousa Nzinga Mbande

לידה	1583 נדונגה
פטירה	17 בדצמבר 1663 (בגיל 80 בערך) מטמבה
מדינה	ממלכת נדונגה ומטמבה
דת	לסירוגין קתולית

נג'ינגה מבנדה (המלכה אנה דה סוזה נזינגה מבנדה; ‏c. 1583 – ‏17 בדצמבר 1663) הייתה המלכה (מוּצ'ינוֹ אַ מוּהַטוּ) של ממלכת נדונגו ומטמבה של העם מבונדו (באנגולה של היום) במאה ה-17. היא צברה כוח כשגרירה לכוחות הכתר הפורטוגליים שפלשו לאזור כדי לסחור בעבדים, לאחר שהצליחה להשיב לעמה שליטה במבצר הפורטוגלי אמבקה. היא הייתה אחותו של המלך, נגולה (תואר למלך) מבנדה, והיא ייצגה אותו במשא ומתן לשלום עם המדינות הגובלות. נג'ינגה נטלה את השלטון כעוצרת של בנו הצעיר של אחיה, קאזה.

באנגולה היא ידועה עבור החושים הפוליטיים והדיפלומטיים החדים שלה, וכן הטקטיקות הצבאיות המבריקות. רחוב מרכזי בלואנדה קרוי על שמה, וב-2002 הוצב פסל שלה בכיכר מרכזית בלואנדה, שהוקדש על ידי הנשיא סנטוס בחגיגות 27 שנות עצמאות לאנגולה.

ביוגרפיה

נג'ינגה נולדה לנגולה קיה סמבה וגואנגואלה קקומבה, בערך בשנת 1583, באנגולה, שהייתה אז קולוניה פורטוגלית. אביה היה השליט של ממלכת נדונגו של עם המבונדו. היו לנג'ינגה שתי אחיות: מוקומבו מבנדה וקיפונג'י מבנדה. כאשר קיה סמבה הודח בשנות ה-1610, בנו הממזר (ואחיה למחצה של נג'ינגה) נגולה מבנדי עלה לשלטון. נג'ינה נאלצה לברוח מן הממלכה לתקופה מכיוון שהיא הייתה היורשת הישירה בתור לכס המלוכה.

על פי המסורת, היא נקראה "נג'ינגה" כי חבל הטבור היה כרוך סביב צווארה בלידתה (בשפת הקימבונדו, הפועל "קוג'ינגה" פירושו להתפתל או להתהפך). לידה כזו נחשבה לסימן שהנולד יהיה גאה ויהיר, ואחת מחכמות הקהילה אמרה לאמה שנג'ינגה תהיה למלכה באחד הימים.

רקע פוליטי

באותה תקופה של המאה ה-16, פורטוגל ניסתה להשתלט על אזור הקונגו ודרום-מערב אפריקה כדי לקיים את סחר העבדים שלה, אשר היה מאוים על ידי כניסתן של אנגליה וצרפת לשוק העבדות. הפורטוגלים חשבו, בטעות, ששם התואר של השליט, נגולה, הוא השם של חבל הארץ, ולכן קראו לטריטוריית המבונדו "אנגולה"—השם שבו היא עדיין ידועה היום.

נג'ינגה התחילה את דרכה הפוליטית כשגרירת אחיה השליט לפורטוגלים, בבואה לשאת ולתת עם המושל הפורטוגלי ז'ואאו קוריאה דה סוזה בלואנדה ב-1622. כשהפורטוגלים פלשו לממלכת נדונגו, הם הרגו מאות, ולקחו אלפי שבויים מבני הממלכה. נגולה מבנדי היה שליט חלש, והפך עד מהרה לכלי בידי הפורטגלים, שבשלב מסוים אף מאסו בו. על פי גרסה אחת הוא נאלץ לברוח מממלכתו, ועל פי גרסה שנייה הפורטוגלים כלאו אותו כדי לשלוט במושבה באופן ישיר. וועדת השלום הראשונה הייתה זו בה נג'ינגה באה בעצם לשאת במטרה לשחררו או להשיבו. מסופר כי כאשר הגיעה למפגש, המושל ישב על כס, והשאיר לנג'ינגה רק שטיח לשבת עליו, למרגלותיו. כדי להראות לו שהיא באה לדון עמו כשווה בין שווים, שפחתה כרעה על ארבע, ואז נג'ינגה התיישבה עליה כעל ספסל - עיניה בגובה אחיד עם המושל.

נג'ינגה הגיעה להסכם עם הפורטוגלים, אך הם לא עמדו בתנאיו, וכעבור זמן קצר, נגולה מבינדי התאבד, ב-1624. עם מותו, נג'ינגה נבחרה למלכה על ידי סיעה אחת מבוחרי המלוכה, ואילו הסיעה שהתנגדה לה חברה לפורטוגלים בניסיון להסיר ממנה את הכתר.

נג'ינגה מצאה את עצמה נלחמת בפורטוגלים מצד אחד, ובממלכות האפריקאיות השכנות לה מצד שני. היא הבינה שהיא צריכה למצב את עצמה כמתווכת בין כל הצדדים האחרים כדי לשרוד. היא המירה את דתה לקתוליות (יחד עם אחיותיה ורבים מחצר המלוכה), ובדרך הזו חברה לפורטוגלים. 

הפורטוגלים, כשכבשו טריטוריות באפריקה, גם הפיצו שם את הדת הקתולית, ועמים אפריקאים שהמירו דתותיהם נטו לאבד גם אחידות תרבותית וזהות לאומית כתוצאה. הפורטוגלים השתמשו ביתרון שלהם (הם הביאו את הכמרים וקבעו את סדרי הדת) כדי לשלוט באפריקאים, אך היו מקרים, כדוגמתה של נג'ינגה, שהמרת הדת לקתוליות שירתה אינטרסים ספציפיים שלה. כשהיא ניצבה מול הפורטוגלים מעמדה של קבלת האתוס האירופאי, הם התייחסו אליה אחרת מאשר כמלכה אפריקאית "כופרת". היא הוטבלה בשמה הנוצרי אנה דה סוזה. גם אחיותיה המירו דתן איתה. המושל דה סוזה - שעד לאחרונה ניסה לכבוש את ממלכתה היה לסנדקה - ועל שמו היא נקראה בפורטוגזית. 

עם רכישת המושל כבן ברית, נג'ינגה הייתה במצב מצוין להתערב ואף לעצור את סחר העבדים האירופאי בממלכתה. אך גם הברית הזו לא ארכה ימים, וב-1626 פרצה שוב מלחמה ונג'ינגה נסה לממלכה השכנה, מטמבה. שם, כרתה ברית עם בני שבט האימבגלה (או ג'אגה), ואפילו נישאה לראש השבט. בעזרתם, בשנות ה-1630, היא השתלטה על מטמבה, והעבירה לשם את בירתה, ובכך הפכה למלכת ממלכת נדונגו ומטמבה. בני הג'אגה בגדו בה מאוחר יותר, ותקפו את מטמבה, ובכך הסתיימה הברית שלה עמם. 

כדי לחזק את הממלכה המאוחדת, נג'ינגה הציעה מקלט לעבדים נמלטים ולחיילים אפריקאים שגויסו להילחם בשורות הכוחות הפורטוגליים. היא עודדה את תושבי נדונגו שחיו תחת שליטה פורטוגלית למרוד, וגם כרתה ברית עם הכוחות הקולוניאליסטיים ההולנדיים להילחם בפורטוגל בשנות ה-1640. מאמציה לא הצליחו להביס את הפורטוגלים, אך אלה כן למדו לכבד את המלכה הלוחמנית ובעלת התושייה. 

ב-1857, נג'ינגה עייפה מהמלחמה, וביקשה לחזור לכנסייה הקתולית (משם הודרה במלחמה) ולערוך הסכם שלום חדש. הכלכלה בממלכתה נפגעה קשות משנים של לחימה ועיבוד יתר של האדמה, אז כדי להתחזק כלכלית, נג'ינגה פיתחה את הערוצים המסחריים, והפכה את נדונגו ומטמבה לשער לארצות מרכז אפריקה. נג'ינגה הייתה חרדה שבמותה המלכות תעבור למשפחות היריבות לה, ובהיעדר בן היא ניסתה דרך מגוון אפיקים פוליטיים להבטיח את הירושה, אך אלו לא צלחו. מאידך, השלום הרעוע עם הפורטוגלים והמסחר המשגשג הבטיחו את מקומה כשליטת הממלכה ככוח שווה לקולוניאלים.

לעת זקנתה, המשיכה את מאמציה לשיקום חייהם של עבדים לשעבר, ובעידוד ילודה בארצה. היא שרדה מספר ניסיונות הפיכה, ומתה מוות טבעי בשנת 1661, בגיל 81. 

היציבות היחסית של העשורים האחרונים למלוכתה בלמו את התפשטות הכוחות של פורטוגל לתוך אפריקה. אך לאחר מותה, פרצה מלחמת אזרחים במטמבה בגלל המורכבות של ירושת הכתר, ופורטוגל הצליחה להיכנס יותר ויותר רחוק לתוך מרכז אפריקה. בעוד נדונגו נבלעה בטריטוריה הפורטוגלית כבר ב-1671, במטמבה, לעומת זאת, המורשת של נג'ינגה הייתה ממלכה שנותרה עצמאית ואשר נלחמה בקולוניאליזם עוד שנים רבות, ורק השתלבה לתוך אנגולה הפורטוגלית בשלהי המאה ה-19 (אנגולה הכריזה על עצמאות מפורטוגל ב-1975). 

מורשת

באנגולה זוכרים את נג'ינגה כפוליטיקאית ממולחת ומצביאת מלחמה מבריקה. קורות חייה לעיתים קרובות עוברות רומנטיזציה, והיא נחשבת לסמל למלחמה בדיכוי וקולוניאליזם. (Thornton).

בלואנדה, רחוב ראשי קרוי על שמה, וישנם פסלים רבים שלה ברחבי המדינה, כולל פסל בכיכר מרכזית שהוקדש על ידי הנשיא ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש בחגיגות 27 שנות עצמאות לאנגולה. קיים נוהג של נשים להינשא בקרבה לפסל, במיוחד כשהטקס מתקיים בימי חמישי או שישי. הבנק הלאומי של אנגולה (BNA) יצא בסדרת מטבעות בדמותה של נג'ינגה, "בהכרה בתפקידה בהגנת ההגדרה העצמית והזהות התרבותית של עמה".

סרט אנגולי, "נג'ינגה, מלכת אנגולה" (בפורטוגזית: Njinga, Rainha de Angola) יצא ב-2013.

אגדות אודותיה

 בין התיעודים ההיסטוריים של נג'ינגה ישנם הרבה סיפורים ואגדות שמסופרים עליה, ללא כל אפשרות לדעת מה מבוסס אמת (אפילו חלקית) ומה המצאה מוחלטת. בין הסיפורים והווריאציות המסופרות:

• בסיפור על פגישתה הראשונה עם המושל הפורטוגלי, הסיפור החלופי היה שלאחר שהשתמשה בשפחתה כספסל, שיספה את גרונה בטענה ש"מלכת נדונגו לא יושבת פעמיים על אותו הכיסא".
• מותו של אחיה המלך, אשר לרוב הדעות התאבד, לפעמים מיוחס לה, בטענה שהרעילה אותו. לפעמים בסיפורים מסופר שגם הרגה את בנו ויורשו. לפעמים מסופר שרצחה רק את הבן.
• ישנן טענות שנג'ינגה הייתה קניבלית, שאימצה מנהג זה בקרב שבט האימבגלה, ולאחר מכן גם עודדה את בני עמה לנהוג כמוה.

מקורות

נג'ינגה היא אחת המושלות האפריקאיות היותר מתועדות מהתקופה הפרה-מודרנית. ישנם כתריסר מכתבים ידועים שלה, וחייה המוקדמים מתוארים היטב בהתכתבויות של המושל הפורטוגלי פרנאו דה סוזה, שהיה במושבה מ-1624 ועד 1631. פעילויותיה המאוחרים יותר תועדו על ידי ההיסטוריון הפורטוגלי אנטוניו דה אוליביירה דה קדורנגה, ועל ידי שני כמרים קפוצ'ינים איטלקיים, ג'ובאני קוואצי דה מונטקוקולו ואנטוניו גאטה דה נאפולי, שהתגוררו בחצר המלוכה שלה מ-1658 ועד מותה ( קוואצי ערך את הלוויה שלה). קוואצי גם כלל מספר ציורים בצבעי מים בכתב היד שלו, בהם נג'ינגה היא דמות מרכזית (והוא גם). 

לקריאה נוספת

• António Brásio, Monumenta Missionaria Africana (1st series, 15 volumes, Lisbon: Agencia Geral do Ultramar, 1952–88)
• Cadornega, António de Oliveira de. História geral das guerras angolanas (1680-81). mod. ed. José Matias Delgado and Manuel Alves da Cunha. 3 vols. (Lisbon, 1940–42) (reprinted 1972).
• Cavazzi, Giovanni Antonio da Montecuccolo. Istorica descrizione de tre regni Congo, Matamba ed Angola. (Bologna, 1687). French translation, Jean Baptiste Labat, Relation historique de l'Éthiopie. 5 vols. (Paris, 1732) [a free translation with additional materials added]. Modern Portuguese translation, Graziano Maria Saccardo da Leguzzano, ed. Francisco Leite de Faria, Descrição histórica dos tres reinos Congo, Matamba e Angola. 2 vols. (Lisbon, 1965).
• Gaeta da Napoli, Antonio. La Meravigliosa Conversione alla santa Fede di Christo delle Regina Singa...(Naples, 1668).
• Heintze, Beatrix. Fontes para a história de Angola no século XVII. (2 vols, Wiesbaden, 1985–88) Contains the correspondence of Fernão de Souza.
• Narratives from the Early Modern Ibero-Atlantic World, 1550-1812. Edited by Kathryn, Joy McKnight & Leo J. Garofalo, 2009 - 416 pp. 38–51
• Jone Johnson Lewis. "Anna Nzinga: Queen Nzinga, seated on a kneeling man, receives Portuguese invaders." About Education (2016): 1.
• Black Women in Antiquity, Ivan Van Sertima (ed.). Transaction Books, 1990
• Patricia McKissack, Nzingha: Warrior Queen of Matamba, Angola, Africa, 1595 ; The Royal Diaries Collection (2000)
• David Birmingham, Trade and Conquest in Angola (Oxford, 1966).
• Linda Heywood and John K. Thornton, Central Africans, Atlantic Creoles, and the Making of the Americas, 1580-1660 (Cambridge, 2007).
• Saccardo, Grazziano, Congo e Angola con la storia dell'antica missione dei cappuccini 3 Volumes, (Venice, 1982–83)
• Williams, Chancellor, Destruction of Black Civilization (WCP)
• van Sertima, Ivan, Black Women in Antiquity
• Nzinga, the Warrior Queen, Kenny Mann. Dillon Press, 1996.
• Njoku, Onwuka N. (1997). Mbundu. New York: The Rosen Publishing Group, Inc. ISBN: 0823920046.
• Page, Willie F. (2001). Encyclopedia of African History and Culture: From Conquest to Colonization (1500-1850). 3. New York: Facts on File. ISBN: 0816044724.
• Serbin, Sylvia; Rasoanaivo-Randriamamonjy, Ravaomalala (2015). African Women, Pan-Africanism and African Renaissance. Paris: UNESCO. ISBN: 9789231001307.
• Thornton, John K. (1991). "Legitimacy and Political Power: Queen Njinga, 1624-1663". The Journal of African History. 32 (1): 25–40. doi:10.1017/s0021853700025329. – via JSTOR.
• Thornton, John K. (2011). "Firearms, Diplomacy, and Conquest in Angola: Cooperation and Alliance in West Central Africa, 1491-1671". In Lee, Wayne E. Empires and Indigenes: Intercultural Alliance, Imperial Expansion and Warfare in the Early Modern World. New York: New York University Press. ISBN: 9780814753095.
• Vansina, Jan (1963). "The Foundation of the Kingdom of Kasanje". The Journal of African History. 4 (3): 355–374. doi:10.1017/s0021853700004291 – via JSTOR.
• Williams, Hettie V. (2010). "Queen Nzinga (Njinga Mbande)". In Alexander, Leslie M.; Rucker, Walter C. Encyclopedia of African American History. 1. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN: 9781851097746.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נג'ינגה מבנדה בוויקישיתוף

• קומיקס של UNESCO, מאת פט מסיוני (fr).
• ביוגרפיית אנה נזינגה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות
• נג'ינגה באתר נשים מנהיגות
• נג'ינגה מבנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נג'ינגה מבנדה29564439