מתקן התמיכה הימי דייגו גרסיה
 | |||
 | |||
| נתוני השדה | |||
|---|---|---|---|
| |||
| סוג השדה | צבאי | ||
| תקופת הפעילות | 1976–הווה (כ־49 שנים) | ||
| מפעיל |
 צי ארצות הברית חיל האוויר של ארצות הברית הצי המלכותי הבריטי | ||
| בעלים | משרד ההגנה של ההמלכה המאוחדת | ||
מתקן התמיכה הימי דייגו גרסיה (באנגלית: Naval Support Facility Diego Garcia) הוא בסיס צבאי משותף של ארצות הברית והממלכה המאוחדת, הממוקם באי דייגו גרסיה, הגדול ביותר מבין איי צ'אגוס, בלב האוקיינוס ההודי. האי הוא חלק מהטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי (BIOT) ומאכלס כיום תשתיות צבאיות מתקדמות, מתקנים לוגיסטיים ומספר יחידות של הצי האמריקאי והכוחות המזוינים הבריטיים. משימת הבסיס להעניק תמיכה לוגיסטית לכוחות מבצעיים המוצבים באזורי האחריות של האוקיינוס ההודי והמפרץ הפרסי.
כיום, בפיקוד קצין הצי המלכותי הבריטי, שומרת בריטניה על נוכחות קבועה באי, באמצעות מפקדת כוחות בריטניה ב-BIOT והמשטרה המלכותית שמעבר לים. באי פועלות 16 יחידות שונות, ובמרכזן מתקן התמיכה של חיל הים האמריקאי (NAVSUPPFAC), המשמש כיחידה המארחת.
היסטוריה
בשנת 1965, עם הקמתה של טריטוריית האוקיינוס ההודי הבריטית (BIOT), הועברה דיאגו גרסיה לשליטה מנהלית של ממשלת בריטניה. שנה לאחר מכן, בשנת 1966, נחתם הסכם רשמי בין ממשלות בריטניה וארצות הברית, אשר קבע כי האי יעמוד לרשות שתי הממשלות לצרכים ביטחוניים.[1]
במאה ה-19, שימשו האיים בעיקר כמטעים לייצור קופרה (בשר קוקוס מיובש) ושמן קוקוס. עד שנת 1971 הייתה כלכלת האי תלויה במטעים הרווחיים הללו, ושמן הקופרה שימש כשמן מכונות איכותי וכדלק לתאורה באירופה. יבול הקוקוסים נותר יציב במשך שנים, עד הגעת אנשי הבנייה של חיל הים האמריקאי (Seabees) ותחילת עבודות הבנייה הצבאית האמריקאית באי.
בעקבות ההחלטה להקים את מתקן התמיכה של חיל הים האמריקאי באי, בהתאם להסכם משנת 1966 בין בריטניה לארצות הברית, נסגרו המטעים. בינואר 1971 הובאו לאי כוחות ה-Seabees בספינות נחיתה, והחלו בבניית הנוכחות הצבאית האמריקאית בדיאגו גרסיה.[1]
לאחר הפלת שלטון השאה באיראן בשנת 1979, חוותה דייגו גרסיה את ההתעצמות הצבאית הגדולה ביותר מאז מלחמת וייטנאם. בשנת 1986 הושלם תהליך הפיתוח, והבסיס הפך למבצעי באופן מלא.[1]
אף שהטריטוריה מנוהלת מלונדון, רוב הנוכחות בשטח היא אמריקאית – המטבע הוא דולר, שקעי החשמל אמריקאיים, והאוכל שמוגש כולל מנות אמריקאיות.[2]
הבסיס כולל מסלול נחיתה צבאי ארוך, נמל, מתקני אחסון לציוד ונשק, ומבנים לתחזוקת מטוסים וצוללות. מהבסיס פעלו מטוסי קרב ותדלוק בזמן מלחמות באפגניסטן ובעיראק.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
מתקן התמיכה הימי דייגו גרסיה40774772Q11694190