משחק המוות (כדורגל)
משחק המוות (ברוסית: Матч смерти - מאץ' סמרטי) הוא כינויו של משחק כדורגל לא רשמי שהתקיים ב-9 באוגוסט 1942 בקייב בין שבויי מלחמה סובייטים ובין שוביהם, חיילי הוורמאכט. השחקנים הסובייטים, כדורגלני עבר מקצוענים, רובם מקבוצת דינמו קייב, ניצחו במשחק את יריביהם הנאצים אף על פי שידעו שניצחון במשחק עלול לסכן את שלומם. רוב השחקנים נשלחו בהמשך למחנות עבודה וחלקם הוצאו להורג במחנות.
רקע
דינמו קייב, שהוקמה על ידי איגודים מקצועיים, המשטרה והצבא האדום, הייתה הקבוצה הבולטת ביותר בכדורגל האוקראיני של אותה התקופה, ואף הגיעה למקום הרביעי בליגת העל הסובייטית ב-1938. עונת 1941 נקטעה עם פלישת הנאצים לברית המועצות, וחלק משחקני דינמו התגייסו למלחמה, כאשר השאר סייעו בהגנה אזרחית על העיר קייב. עם כיבושה של קייב על ידי הוורמאכט נלקחו חלק מהשחקנים בשבי ונשלחו למחנות ריכוז.
חלק מהשחקנים מצאו עבודה במאפייה בבעלותו של אוהד דינמו קייב בעל שורשים גרמניים, שסייעו לו לזכות במעמד חברתי גבוה יחסית בקייב הכבושה. עם הגעתו של השוער מיקולה טרוסביץ' למאפייה, החליט בעל המאפייה להקים קבוצת כדורגל שתייצג את המאפייה שלו ואיתר כדורגלנים מקצועיים מרחבי קייב. הקבוצה החדשה זכתה לשם "מועדון הכדורגל סטארט" (פ.צ. סטארט) והורכבה משמונה שחקני דינמו ומשלושה שחקני לוקומוטיב קייב. סטארט שיחקה את משחקה הראשון בליגה המקומית ב-7 ביוני 1942, מול קבוצת "רוּך", שהייתה בבעלותו של מנהל הליגה גיאורגי שווסטוב, שהיה ידוע בברית המועצות כבוגד. סטארט ניצחה בתוצאה 7-2. במהלך 1942 ניצחה סטארט בכל המשחקים בהם השתתפה, כאשר רוב המשחקים מסתיימים בהפרש גבוה לטובתה. המשטר הנאצי החל לפתח מודעות לעליית המורל בקרב תושבי אוקראינה ומדינות הציר בעקבות הצלחתה הבולטת של פ.צ. סטארט.
בעקבות תבוסתה של קבוצת הלופטוואפה "פלאקלף" לסטארט בתוצאה 5-1 ב-6 באוגוסט, ביקשה הקבוצה הנאצית משחק חוזר וסטארט נענתה לבקשה בחיוב. המשחק נקבע ל-9 באוגוסט באצטדיון זניט שבקייב, וקצין אס אס מונה כשופט המשחק.
המשחק
לפני פתיחת המשחק סירבו השחקנים האוקראינים להצדיע ליריביהם במועל יד. השופט התעלם מטענותיהם של שחקני סטארט על משחק אלים של שחקני פלאקלף, ששיאו הגיע כאשר חלוץ פלאקלף בעט בראשו של השוער טרוסביץ'. בשעה שהשוער התאושש מחוץ למגרש כבשה פלאקלף את השער הראשון ועלתה ליתרון, אך עד לסיום המחצית הראשונה כבשה סטארט שלושה שערים. במחצית השנייה כבשה כל קבוצה צמד שערים נוספים ובמצב של 5-3 לטובת סטארט, סמוך לסיום המשחק, התנהל המגן אלכסיי קלימנקו עם הכדור כאשר הוא חולף על פניהם של מספר שחקני פלאקלף, עבר את השוער ואז, במקום לכבוש שער, הסתובב ובעט את הכדור לכיוון מרכז המגרש. המשחק הסתיים בתוצאה 5-3 לטובתה של סטארט.
בעקבות המשחק
לאחר משחק נוסף מול קבוצת "רוך" בו ניצחה סטארט בתוצאה 8-0 נעצרו ועונו מספר שחקני הקבוצה בידי הגסטפו בשל חברות לכאורה בנ.ק.ו.ד. (על רקע העובדה שדינמו קייב הוקמה בין השאר על ידי המשטרה). העינויים הביאו למותו של השחקן מיקולה קורוקטיך. שאר השחקנים העצורים נשלחו לבאבי יאר, שם מצאו את מותם גם איוון קוזמנקו, אלכסיי קלימנקו ומיקולה טרוסביץ' בפברואר 1943.
הנצחה
כמה מהשחקנים האוקראינים שניצלו ממוות סייעו בהנצחתו של הסיפור. ב-1958 פורסמה הכתבה הראשונה בנושא, בשם "הדו-קרב האחרון", בעיתון אוקראיני. בהמשך השנה הוציא מפרסם הכתבה במשותף עם אדם נוסף ספר שנשא את אותו השם ועסק בקורותיה של קבוצת פ.צ. סטארט. הסיפור הפך לפופולרי ביותר ברחבי ברית המועצות ובמיוחד באוקראינה. ב-1981 שונה שמו של אצטדיון זניט ל"אצטדיון סטארט". שלושה סרטי קולנוע המבוססים על הסיפור נוצרו, "Két félidő a pokolban" ההונגרי מ-1961, "הבריחה לניצחון" האמריקאי מ-1981, בו כיכבו מייקל קיין, סילבסטר סטאלון, בובי מור ופלה, ו"המשחק" מ-2012 הרוסי-אוקראיני.
ראו גם
- אנטולי קוזנצוב, באבי יאר, עם עובד 1968, עמ' 154-150
קישורים חיצוניים
- גולף, ארדילס וסילבסטר סטאלון, באתר ספורט5
- שי לב, משחק המוות - היום בו הספורט ניצח את הנאצים, באתר ONE, 11 באפריל 2010
