מארש צה"ל

"צה"ל צועד" הוא שיר הלכת הרשמי של צבא ההגנה לישראל. המארש מבוצע בקביעות בטקסים ובמצעדים המתקיימים במסגרת הצבאית והלאומית. המארש נכתב בשנת 1963 על ידי המלחין יואב תלמי.

עד שנת 1963 לא היה לצה"ל מארש רשמי, והשיר "כיתתנו בלילה צועדת" שימש לליווי המצעדים והטקסים.^[1] בתחילת אותה שנה הוכרז על תחרות לכתיבת מארש רשמי לצה"ל, ואליה ניגשו 208 מלחינים.^[2] את 12 המארשים שהגיעו לגמר ניגנה תזמורת צה"ל בראשות יצחק גרציאני לקהל הרחב בהיכל התרבות בתל אביב, וגלי צה"ל העבירו את הטקס בשידור ישיר לכל הבסיסים.^[1] חבר השופטים כלל מצד אחד מוזיקאים בכירים, ומצד שני את הקהל שנכח באירוע ואת חיילי צה"ל עצמם. החיילים העבירו את הצבעתם בטלפון. בסופו של אותו ערב נבחר המארש של יואב תלמי פה אחד.^[2] רב־טוראי תלמי, אז נגן צעיר (בן 19) בתזמורת צה"ל ותלמיד לקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה, ניגש לתחרות בעילום שם. במקום השני זכה מאיר ויזל, ובמקום השלישי זכה אפרים כץ, שניהם נגני תזמורת צה"ל.

נוסף למארש צה"ל, תזמורת צה"ל מנגנת גם מארשים רבים אחרים שמתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות. הראשונה, שירים ישראלים ביניהם "נבנה ארצנו" "זמר הפלוגות", שיר אהבה חיילי, "מחר" ו"אור" מאת נעמי שמר. השנייה, שירי לכת שנכתבו במיוחד עבור תזמורת צה"ל ביניהם "אנשי הפלדה", "מארש יהודה" ו"תכלת לבן".

בשנת 2007 ערכה תזמורת צה"ל תחרות מארשים נוספת, על שם יצחק גרציאני, במטרה לרענן את רפרטואר המארשים של התזמורת.^[3] כ־60 הצעות הוגשו לתחרות, ולאחר תהליכי סינון וניפוי זכתה במקום הראשון רחל ביגון, בת 84, עם המארש "כיסופים לארץ ישראל", שכתבה בברזיל כמעט 60 שנה לפני מועד התחרות, בתקופת ההכרזה על הקמת המדינה. בפועל, המארש אינו נכלל ברפרטואר הטקסי של תזמורת צה"ל.