מרקור דה פראנס
מרקור דה פראנס (בצרפתית: Mercure de France) הוא כתב עת צרפתי לספרות (וכיום הוצאת ספרים בבעלות הוצאת "גאלימאר" בפריז).
היסטוריה
"מרקור דה פרנס" נוסד ב-1672 על ידי הסופר ז'אן דונו דה ויזה במטרה לספק אינפורמציה לחברה הגבוהה בפריז על חיי חצר המלכות הצרפתי ועל החיים האינטלקטואליים והאמנותיים של צרפת ברבע האחרון של המאה ה-17. בכתב עת זה הופיעו שירים, מעשיות, דברי רכיל וביקורת על התיאטרון הצרפתי.
הוא נסגר ב-1674, אך הופיע שוב ב-1677 בשם "מרקור גאלאנט" שדיווח לארצות חוץ ולפרובינציות בצרפת על עולם האופנה, על מסחר בדברי מותרות ועל גינוני טקס בחצרו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.
כתב העת "מרקור גאלאנט" מילא תפקיד חשוב בוויכוח על השאלה אם הספרות בצרפת של המאה ה-17 הגיעה להישגים גדולים יותר מאלה של סופרי העת העתיקה של יוון ושל רומא. כתב עת זה והפילוסוף ברנאר דה פונטנל השיבו על שאלה זו בחיוב, ואילוניקולה בואלו, ז'אן רסין, ז'אן דה לה פונטן וז'אן דה לה ברייר השיבו עליה בשלילה.
"מרקור גאלאנט" זכה בהצלחה פיננסית והפך בעבור המנויים מן הפרובינציות לסמכות בלתי מעורערת בענייני ספרות וחדשות מחצר המלכות ומן החברה הגבוהה. הוא המשיך להופיע בתקופת המהפכה הצרפתית בשם "מרקור פראנסז". ב-1811 נסגר בפקודת נפוליאון הראשון אך הופיע מחדש ב-1815 ונסגר שוב ב-1825.
ב-1 בינואר 1890 הופיע שוב בשמו המקורי "מרקור דה פראנס" והיה קשור בקבוצת המחברים הסימבוליסטים ובהם רמי דה גורמון ואלפרד ז'ארי. במשך העשור הבא נחל הצלחה גדולה ומשוררים רבים ובהם סטפאן מלארמה, פרסמו בו את יצירותיהם המקוריות.
ב-1889 עורך כתב עת זה, אלפרד ואלט, נשא לאישה את הסופרת ראשילד שהנובלה שלה "אדון ונוס" גונתה על בסיס מוסרי. היא הייתה חברת המערכת - עובדה שהוסיפה לפרסומו של כתב העת. ב-1894 החל "מרקור דה פראנס" בהוצאה לאור של ספרים ופרסם את התרגום הראשון של פרידריך ניטשה לצרפתית, ואת יצירות הביכורים של אנדרה ז'יד, פול קלודל, גיום אפולינר ורבים אחרים.
ב-1935, אחרי מותו של אלפרד ואלט, הנהלת כתב העת עברה לז'ורז' דיאמל, שהיה עורך כתב עת זה מאז 1912. ב-1938, בגלל עמדתו הבלתי מתפשרת נגד המלחמה המתרגשת ובאה, הוא נאלץ לפנות את מקומו לז'אק ברנאר שב-1945 נעצר והואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים. אחרי מלחמת העולם השנייה, ז'ורז' דיאמל שהחזיק ברוב המניות של "מרקור דה פראנס" מינה לעורך כתב העת את פול הארטמאן, שהיה מאנשי המחתרת הצרפתית נגד הנאצים.
ב-1958 רכשה הוצאת "הוצאת גלימר" בפריז את "מרקור דה פראנס".
קישורים חיצוניים
27308753מרקור דה פראנס