חוות שרתים
חוות שרתים היא מתקן המאחסן אוסף של שרתים המיועדים לבצע משימות שנמצאות מעבר ליכולתו של שרת יחיד. חוות שרתים מתוכננת לרוב כאשכול מחשבים, או כמספר אשכולות מסודרים במסדי מחשוב, ומאובזרות גם במתגים ונתבים לניתוב התקשורת.
מחשבי על מודרניים רבים מורכבים מחוות שרתים ענקיות המורכבות ממעבדים מהירים המחוברים באמצעי תקשורת כאלה. שימוש נפוץ של חוות שרתים הוא לשירותי מחשוב ענן, אחזקת אתרי אינטרנט ושירות אירוח אתרים.
מאפיינים
השימוש בחוות מחשבים נעשה נפוץ יותר ויותר על ידי עסקים גדולים, במקום או לצד מחשבים מרכזיים. בגלל הכמות האדירה של שרתים בחוות, תקלה בשרת בודד היא אירוע תכוף, וניהול חוות שרתים חייב לקחת זאת בחשבון. דרכי התמודדות עם תקלות מסוג זה מגוונות וכוללות גם הכנה מראש בשיטות כמו כפילות, אשכול וגמישות בהגדרות המחשבים. לעיתים קרובות בחוות שרתים יוקצו לאותה משימה שני שרתים, עיקרי וגיבוי, כך שבמקרה של תקלה באחד מהם השירות לא יופסק. להבטחת פעולה רצופה כוללת חוות שרתים גם גנרטורים ומערכות אל-פסק, למקרה של תקלה באספקת חשמל מרשת החשמל.
גודלן ויכולותיהן של חוות שרתים מוגבלים לרוב על ידי ביצועי מערכות מיזוג האוויר שלהן או אספקת החשמל ולא על ידי עוצמת החישוב או מאפייני המחשבים המצויים בחווה. מסיבה זאת לעיתים נמדד גודל חוות השרתים במגהוואט שעה וביצועי המערכות המצויות בחוות שרתים נמדדים בביצועים ליחידת הספק ולא בביצועים למעבד.
חוות שרתים מדורגות בארבע רמות מבחינת רציפות השירות שהן מבטיחות:
- Tier I: רציפות מינימלית, כולל מערכת אל-פסק. תקלות ותחזוקה מביאים להשבתה זמנית של השירות.
- Tier II: רציפות בסיסית, עמידות לתקלות מבוססת על כפילות בחלק מהרכיבים. תחזוקה מצריכה השבתה זמנית של השירות.
- Tier III: רציפות מתקדמת: כפילות בכל הרכיבים, כך שתקלה ברכיב כלשהו אינה פוגעת ברציפות השירות. תחזוקה אינה מצריכה השבתה של המערכת.
- Tier IV: רמת הרציפות הגבוהה ביותר.
חוות שרתים ימית
חברת גוגל רשמה פטנט על חוות שרתים הממוקמת בספינה בלב ים המשתמשת במי הים לקירור החווה ובתנועת הגלים כמקור אנרגיה מתחדשת לשאר צורכי החווה. החווה הימית מפחיתה את עלויות אחזקת החווה הן על ידי הפחתת עלות האנרגיה הנדרשת לתפעולה השוטף והן על ידי הימנעות ממיסים שכן החווה אינה נמצאת בתחומה של אף רשות.[1]
בישראל
בישראל פועלות חוות שרתים הפזורות ברחבי המדינה. עם הספקים הבולטים של חוות שרתים נמנים מד 1[2], בינת תקשורת מחשבים,[3] בזק בינלאומי,[4] טריפל סי,[5] פרטנר תקשורת[6] ועוד. בשנת 2020 חנך צה"ל חוות שרתים חדשה לשירותו.[7] ממשלת ישראל יזמה את פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי למחשוב ענן, במסגרתו יוקמו חוות שרתים אחדות.
ראו גם
- אשכול מחשבים
- מרכז נתונים (Data Center)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- מישל דור, מה זו חוות שרתים?, באתר ynet, 6 במרץ 2006
- אסף גלעד, סופר־פארם, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2012
אמיתי זיו, כמעט בחשאיות: מי משקיע מיליארדים מתחת לאדמה?, באתר TheMarker, 17 במרץ 2019- שמאי המקרקעין ירון ספקטור, איך הפכו חוות השרתים לשחקן החדש בשוק הנכסים המניבים – השמאי ירון ספקטור מנתח, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ יוסי גורביץ, שלב נוסף בדרך ל"חוות השרתים הימית" של גוגל, באתר כלכליסט, 3 במאי 2009
- ^
אתר האינטרנט הרשמי של מד 1
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של בינת תקשורת מחשבים
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של בזק בינלאומי
- ^ כיצד לבחור חוות שרתים, באתר "טריפל סי
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של פרטנר תקשורת
- ^ אמיתי זיו, אחרי עשור ויותר ממיליארד וחצי שקל - נחנך הדאטה סנטר הגדול של צה"ל, באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2020
35780637חוות שרתים