מריה קוניץ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מריה קוניץ (באנגלית: Maria Cunitz) הייתה אחת מהאסטרונומים הראשונות, נולדה בשלזיה. בהיותה אישה, לא הייתה לה האפשרות ללמוד באוניברסיטה, אז היא התחנכה על ידי אביה. היא דיברה כמה שפות והייתה מיומנת בהרבה נושאים, אבל עיקר עניינה היה אסטרונומיה. עבודתה העיקרית של קוניץ כאסטרונום היא הספר אשר סיפק טבלאות ושיטות חישוב אסטרונומיות חדשות: אוראניה פרופיטיה (Urania propiti).[1]
יוהאנס קפלר, אסטרונום מפורסם שקדם לה, תיאר תאוריה מורכבת של תנועה פלנטרית. עבודת קוניץ נתנה שיטה פשוטה יותר לחישוב תנועה פלנטרית, המבוססת על טבלאות רודולפין של קפלר.[1]
קורות חיים
מריה קוניץ נולדה ב-29 מאי 1610 בשלזיה, אשר כיום שייכת לפולין. אמה הייתה צאצאית של משפחה אצילית מכובדת, אביה היה חבר בבורגנות העליונה ולמד רפואה, מתמטיקה ואסטרונומיה.[2]
בגיל חמש, מריה קוניץ הייתה מוכנה לקרוא. אביה דאג לכך שיהיו לה שיעורים בשישה מקצועות שונים: מתמטיקה, מוזיקה, אומניות והיסטוריה. אחרי כמה זמן הוא גילה את התעניינותה באסטרונומיה.[2] בגיל 13 נישאה מריה קוניץ למשפטן דוד ו. גרסטמן, שלא רסן את צמאתה אשתו הצעירה לידע. אחרי כמה שנים נפטר בעלה דוד, לכן מריה חזרה לבית הוריה והקדישה את עצמה לאסטרונומיה. היא אומנה על ידי אביה ועל ידי אליאס כאתמיר (elias katschmeier).
הרופא והאסטרונום, ששינה את השם שלו אליאס פון לוון, הפך למורה שלה. אחרי שנפטרו הוריה, בשנת 1630 נישאה קוניץ לד"ר אליאס ושניהם עברו לגור בפיטשון, הקרובה לגבול הפולני, בגלל המלחמה. אחרי כמה שנים עברו לגור באחוזה של המנזר קיסטריקו של אותובוק. ואחרי סיום המלחמה בשנת 1648 הזוג חזר לבפיטשון.[2]
בשנת 1661 אליאס נפטר, וכמה שנים אחרי, בשנת 1664 מריה נפטרה בפיטשון.[2]
מחקר
אליאס המשיך לעודד את התעניינותה של אשתו באסטרונומיה, ומריה חזרה מיד לעסוק בנושא זה בהתלהבות. עם זאת, היה לה סיכוי קטן להצטיין כאסטרונום תצפיתי כיוון שהיה חסר לה מכשירי תצפית באיכות טובה, היא הייתה צריכה להשתמש בכישוריה המתמטיימים כדי לתרום לתחום. אבל לא רק העדר מכשור אסטרונומי באיכות גבוהה היה המגבלה, גם כן המלחמה במרכז אירופה שתחילה בשנת 1634 והתפשטה משם.[3]
קוניץ ובעלה נמלטו כדי למנוע את ההרס של מחקריהם ומצאו מקלט בכפר לובניצה, באחוזה של מנזר סיסטרציאן של אולובוק, בדרום קאליש. שם קוניץ החלה את העבודה המתמטית אשר הובילה לפרסם את ספרה "Urania propiti".[3]
בתום המלחמה וכשחזרו הביתה, קוניץ חידשה התכתבויות עם אסטרונומים ומתמטיקאים מובילים וכך קבלה מהם משוב על עבודתה בטבלאות. היא בחנה את טבלאות קפלר רודולפין, אשר התבססו על התצפיות של טיכו ברהה ועל שני החוקים הראשונים של קפלר. קוניץ מצאה טעויות בטבלאות קפלר ומצאה גם כי השימוש שלו באלוגריתמים הפך את הטבלאות לקשים לשימוש.[4]
קוניץ הייתה מסוגלת לתקן מספר טעויות של טבלאות רודולפין. ספר הטבלאות הוקדש לקיסר פרדיננד השלישי והכיל הקדמה של בעלה של קוניץ, אליאס פון לוון, בה הודה כי העבודה אינה שייכת לו אלא לאשתו. ההקדמה של קוניץ נכתבה בלטינית ובגרמנית. הספר לא זכה לקריאה נרחבת, ולכן רק עותקים מעטים שרדו.[1]
בינואר 1650 החלו קוניץ ובעלה להחליף מכתבים עם יוהאנס הוליוס, האסטרונום הדנציג. רז עצרה קשר גן עם אסטרונום הצרפתי, איסמאל בוליאו, עם פייר דסנויירס, מזכיר מלכת פולין, ואחרים, ביניהם יוהאן אלברט פורטנר (רטיסבון).[4]
בערב ה-25 במאי 1656, בשעה 19:00, פרצה שרפה בקאליש שהרסה חלק גדול מעירה, וכן את הבית של מריה, ספריה, מכתביה, למעלה מ-200 תצפיות אסטרונומים וכל הציוד.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 J. Freedman, Women of the Scientific Revolution, New York: New York: The Rosen Publishing Group, Inc., 2018, עמ' 32
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Maria Cunitz, Muse of Astronomy., LUBECK : FACHHOCHSCHULE LUEBECK - UNIVERSITY OF APPLIED SCIENCES.
- ^ 3.0 3.1 M Alic, Hypatia's Heritage : A history of women in science from antiquity to the late nineteenth century., London: The Women's Press., 1986
- ^ 4.0 4.1 4.2 R A Hatch, A Brief Chronology of the Life of Maria Cunitz, 2003
29564239מריה קוניץ