מרטין קופייק
 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1956 (גיל: 68) בואנוס איירס, ארגנטינה  |
|---|---|
| עיסוק | גנטיקאי וחוקר סרטן |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
| מנחה לדוקטורט | גיורא שמחן |
| מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
| פרסים והוקרה | פרס לנדאו (2017) |
| https://mkyeastlab.wixsite.com/mklab | |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המנגנונים השומרים על יציבות הגנום | |
מרטין קופייק (נולד ב-4 בדצמבר 1956) הוא גנטיקאי וחוקר סרטן ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב. לשעבר נשיא האגודה הישראלית לגנטיקה, וחתן פרס לנדאו למדעים לשנת 2017.[1]
ביוגרפיה
קופייק נולד בארגנטינה ועלה לישראל בשנת 1977.
הוא השלים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בשנת 1979 והמשיך ללימודי תואר שלישי בגנטיקה (במסלול ישיר) בהנחייתו של פרופ' גיורא שמחן, גם כן באוניברסיטה העברית. נושא התזה שלו, שהוגשה בשנת 1985, היה "תפקידם של גנים מתקני-דנ"א במיוזה של השמר Saccharomyces cerevisiae".
בשנים 1985–1988 שהה קופייק כעמית בתר-דוקטורי במחלקה לגנטיקה מולקולרית וביולוגיה של התא באוניברסיטת שיקגו, בהנחייתו של תומאס פיטס (Thomas Petes). עם סיום תקופה זו שב לישראל והשתלב כמרצה במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אז גם זכה במלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים.
ב-1992 קודם לדרגת מרצה בכיר, ב-1998 לפרופסור חבר וב-2003 לפרופסור מן המניין. ברבות השנים ביקר כחוקר אורח במספר מוסדות, ובהם אוניברסיטת וושינגטון, מכון וייטהד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
קופייק מכהן כיושב ראש הקתדרה על שם פאשה גול למיקרוביולוגיה שימושית וניהל את מכון קונסטנטינר לגנטיקה מולקולרית עד לשנת 2020. בשנת 2013 נבחר לנשיא החברה לגנטיקה בישראל, המקדמת נושאי מחקר וחינוך הקשורים להתפתחויות האחרונות בתחום הגנטיקה, ושימש בתפקיד זה עד 2020.
עם תלמידיו של קופייק לאורך השנים נמנים: הפרופסורים תמיר טולר (מאוניברסיטת תל אביב), שי בן ארויה (מאוניברסיטת בר-אילן), סיגל בן יהודה (מהאוניברסיטה העברית), אמנון קורן (מאוניברסיטת קורנל), יובל מזור (מאוניברסיטת המדינה של אריזונה), שרית סמוליקוב (מאוניברסיטת איווה) והדוקטורים עדי ברזל (מאוניברסיטת תל אביב), אורן פרנס (מהאוניברסיטה העברית) ועופר רוג (מאוניברסיטת יוטה).
מחקר
קופייק משתמש בשמרים כמערכת מודל על מנת לבחון תהליכים יסודיים ואוניברסליים שקשה לבחון אותם באורגניזמים אחרים. זאת מאחר ששמרים הם אורגניזם איקריוטי שנלמד בצורה הטובה והמעמיקה ביותר מבחינת תפקודיו הגנטיים. שני השמרים המשמשים כמודלים במחקרו של קופייק הם שמרי אפייה (Saccharomyces cerevisiae) ושמרי ביקוע (Schizosaccharomyces pombe).
עם הסוגיות איתן מנסה קופייק להתמודד, נמנות: תיקון דנ"א לנוכח קיומם של נזקי קרינה, כימיקלים ותהליכים תאיים מטבוליים; יציבות הגנום האיקריוטי, העומדת בפני טלטלות כתוצאה מפעילות התא (הכפלת דנ"א, שעתוק) ושיכולה להביא להתפתחות סרטן; התהליכים שקובעים את אורך הטלומרים (הקצוות של הכרומוזומים, שהינם בעלי תפקיד מרכזי בתהליכי הזדקנות וסרטן); תהליכי ויסות וגדילה הנשלטים על ידי קינאזות.
ארגז הכלים הגנטי והמולקולרי שנבנה עבור שמרים הביא ללידתו של תחום הביולוגיה של מערכות (Systems biology). קופייק עושה שימוש בכלים אלה על מנת לענות על שאלות יסודיות הקשורות לסידור גנים וליחסי הגומלין ביניהם, כמו גם ליחסי הגומלין בין חלבונים לבין עצמם. בפיתוח הכלים הללו שיתף קופייק פעולה עם מדעני מחשב באוניברסיטת תל אביב.
קופייק שימש כעורך וכחבר מערכת במספר כתבי עת מובילים בגנטיקה ובחקר הסרטן.
פרסים והוקרה
- מלגת אלון (1988)
- פרס נתן טריינין מטעם האגודה למלחמה בסרטן (1999)
- פרס הצטיינות בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב (2007)
- מחזיק הקתדרה על שם פאשה גול למיקרוביולוגיה יישומית (מאז 2008)
- חבר האקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה (מאז 2011)
- נשיא האגודה הישראלית לגנטיקה (2013–2020)
- פרס לנדאו למדעים (2017)
קישורים חיצוניים
- דף אישי, באתר אוניברסיטת תל אביב
- מרטין קופייק, באתר גוגל סקולר
- ראיון עם מרטין קופייק, בתוכנית "חוצה ישראל" עם קובי מידן
הערות שוליים
- ^ פרופ' מרטין קופייק, באתר פרס לנדאו
מרטין קופייק32845791Q87634212