רבי מרדכי בן ג'ו
| לידה |
1825 טנג'יר, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1917 (בגיל 92 בערך) כ"ו בטבת ה'תרע"ז טנג'יר |
| מקום קבורה | טנג'יר |
| מקום פעילות | טנג'יר |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| צאצאים | חתן פרס טיורינג יהושע בנג'יו |
הרב מרדכי בן ג'ו[1] (בשפת המקור: Mardo Chee Bengio; 1825–1917) היה מורה צדק, אב בית הדין ורבה של טנג'יר שבמרוקו במשך כ-60 שנים.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1825[2] בטנג'יר שבמרוקו לאורו ולרב יוסף בן ג'ו, צאצאו של הרב מרדכי בן ג'ו הראשון, שכיהן כמורה צדק בעיר.
בצעירותו למד אצל סבו, הרב משה בן ג'ו, וכשבגר נישא לשרה לארדו, ועמד בראשות ישיבה מקומית.
לאחר שהוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק בן וואליד, ולאחר פטירת סבו ואביו במגפת כולרה שהתחוללה בעיר בשנת 1855, נבחר באותה שנה לכהן כאב בית הדין וכרבה של טנג'יר.
בשנת 1863 אירח את משה מונטיפיורי בביתו, בעת שהאחרון ביקר במרוקו.
פעל לפתיחת בתי ספר ואגודות ציבוריות, והנהיג תיקונים בקהילה לפי צורך השעה ולאור ההלכה, כגון ביטול החרם על היוצאים מתחום העירוב בשבת ואיסור על חתונת מבוגרים עם צעירות.
נמנה עם מייסדי בית הספר הראשון של חברת כל ישראל חברים בטנג'יר בשנת 1862, ועם זאת, יחסו לחברת "כל ישראל חברים" היה מורכב. הוא קיבל את פתיחת בתי הספר שלהם בטנג'יר וראה את היתרון בשילוב לימודי החול, כנאמר במכתבו למנהל בית הספר:
הודות לבית הספר השיגו התלמידים משרות בפקידות והצליחו במסחר, לכן אני תומך בכך, שגם המקצועות הכלליים וגם לימודי הקודש, יילמדו שניהם בין כותלי בית הספר ולא במסגרת נפרדת, כפי שאמר רבן שמעון בן גמליאל: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון'.
— שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו, עמ' 19, במכתב אל מנהל בית הספר כי"ח, מכון מלכי רבנן, אשדוד תשע"ח
עם זאת, לא היסס להיאבק ואף להשבית את הלימודים לשבעה חודשים (בחודשים אפריל–נובמבר) בשנת 1887, על רקע החיסרון בלימודי הקודש בבתי הספר של כי"ח. לאחר התכתבות ענפה בין ר' מרדכי להנהלת כי"ח סוכם כי יובאו מורים מתאימים שילמדו לימודי קודש. אחד המורים החדשים כתב בעיתון "הצפירה":
רבי מרדכי הדריך את בני עדתו במעגלי הצדק והמשפט, התייצב מול ההשכלה האירופית, גירש את המורים הצרפתים הפטריוטים ובמקום הביא שישה מורים יהודים מלמדי קודש.
— שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו, עמ' 19
בה' באלול 1880 ייסד בטנג'יר את בית הכנסת "עץ חיים", שהיה פעיל עד לשנת 1982, ומשנת 1994 פועל בו מוזיאון בשם "Fondation Lorin" (אנ').
מלבד ייסוד וועד הקהילה, בשנת 1912 ייסד בטנג'יר את אגודת "תורה וחיים".
הלך לעולמו בטנג'יר ב-20 בינואר 1917 (כ"ו בטבת ה'תרע"ז) ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי.
דרשותיו, פסקי דין ופיוטים שכתב נותרו בכתב יד. אחד מפסקיו הודפס בספר "ישא איש" שחיבר הרב יעקב שאול אלישר. על שמו הוקם מוסד ליתומים יהודים בטנג'יר, ובית הכנסת שייסד קיבל את שמו לאחר פטירתו.
חיבורו
- שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו - יצא לאור לאחר פטירתו על ידי מכון מלכי רבנן, אשדוד תשע"ח
לקריאה נוספת
- שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, תשס"ו, חלק ג', עמ' 1505
- אליעזר בשן, ר' מרדכי בן יוסף ג'ו - בין שמרנות לקידמה, באתר רמב"י
| בשן, אליעזר,1925- | |
| כותר | ר’ מרדכי בן יוסף ג’ו (1825-1917), רבה של טנג’יר - בין שמרנות לקידמה |
|---|
קישורים חיצוניים
- Bengio, mordechai, באתר Brill References, בתוך Encyclopedia of Jews in the Islamic World
- מצבה של רבי מרדכי בנג'ו, טנג'יר, מרוקו הספרדית, 1983, באתר בית התפוצות
- Mordechai Bengio Rabbi of tangier, באתר Discovering Tangier
- Synagogue Rabbi Mordechai Bengio (Musée-Fondation Lorin), באתר Discovering Tangier
- חכם מרדכי בן ג'ו, באתר החכם היומי
הערות שוליים
