מרגרט נילסון ארמסטרונג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. מרגרט נילסון ארמסטרונגאנגלית:Margaret Neilson Armstrong‏: 18671944) הייתה מעצבת, מאיירת וסופרת אמריקאית. היא ידועה בעיקר בעיצובי כריכות הספרים שלה בסגנון אר נובו. היא כתבה ואיירה גם את המדריך המקיף הראשון לפרחי הבר במערב ארצות הברית (1915). בחייה המאוחרים כתבה רומני מסתורין וביוגרפיות.

ביוגרפיה

מרגרט נילסון ארמסטרונג נולדה ב־24 בספטמבר 1867, בניו יורק, בתו של הדיפלומט ואמן הויטראז׳ים האמריקאי מייטלנד ארמסטרונג, שהיה צאצא של פיטר סטויבסנט ואחייניתו של המילטון פיש.[1][2] בין ששת אחיה היו הלן מייטלנד ארמסטרונג (1869–1948), שהלכה בעקבות אביה והפכה לאמנית ויטראז', והמילטון פיש ארמסטרונג, עורך מגזינים.

היא החלה את דרכה כמעצבת בשנות ה־80 של המאה ה־19, עבדה בתחילה אצל א.סי מק'קלורג ובהמשך גם אצל מו"לים אחרים. היא עיצבה יותר מ־270 עטיפות ספרים וכריכות ספרים, כמחצית מהן מיועדות לסקריבנר.[3] היא עבדה בסגנון ארט נובו והעדיפה מוטיבים הקשורים לצמחים, צבעים עזים, עיטורי זהב ולעיתים קרובות עיצובים מעט א־סימטריים, שילוב יוצא דופן שעזר להבחין בינה לבני דורה. בין הסופרים שעיצבה עבורם כריכות נמנים פרנסס הודג'סון ברנט, פלורנס ל. ברקלי, ג'ורג' וושינגטון צ'ארלס דיקנס, פול לורנס דנבר, רוברט לואיס סטיבנסון, הנרי ואן דייק ומרטל ריד. היא כונתה "מעצבת הספרים האמריקאית היצרנית והישגית ביותר בשנות ה־90 ותחילת המאה ה־20".[2]

ארמסטרונג זנחה את עיצוב כריכת הספרים בסביבות 1913 כאשר צורת הכריכה השתנתה ונכנסו לאופנה כריכות מבד ופנתה לכתיבת ספרים משלה.[4]

היא הייתה חובבת טבע מושבעת והתעניינה בבוטניקה ובעיקר בפרחי בר. בין השנים 1911–1914 היא נסעה ברחבי מערב ארצות הברית וקנדה, והפכה לאחת הנשים הראשונות שהגיעו לתחתית הגרנד קניון. היא גילתה שם כמה מיני פרחים שטרם זוהו על ידי בוטנאים.

היא פירטה על אותם מינים ועוד רבים אחרים במדריך פרחי הבר של מערב ארצות הברית (1915). בספר היו 550 איורים והוא נחשב למדריך המקיף הראשון בנושא.

בשנות השישים והשבעים לחייה כתבה שלושה רומני מתח שזכו לשבחי הביקורת – רצח בוויטראז' (1939), האיש ללא פנים (1940), ותעלומת הרצח של סנטו (1941) – וכן שתי ביוגרפיות: "פאני קמבל: אישיות ויקטוריאנית" (1938) ו"טרלוני: חיי אדם" (1940). היא גם השלימה את זכרונותיו של אביה.

ארמסטרונג מתה בניו יורק בשנת 1944.[5]

עבודותיה מיוצגות באוספי מוזיאון המטרופוליטן לאמנות ובאוספי הגן הבוטני של ניו יורק.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Gullans, Charles, and John Espey. Margaret Armstrong and American Trade Bindings. Los Angeles: UCLA Library Department of Special Collections, 1991
  2. ^ 2.0 2.1 The Passing Tramp, The Passing Tramp: Had I But Known Authors #2: Margaret Armstrong, HIBK Patrician, The Passing Tramp, ‏2012-01-28
  3. ^ Publishers' Bindings Online: Designer Biographies, bindings.lib.ua.edu
  4. ^ "Margaret Armstrong Decorated Bindings Collection", Boston Book Company (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Crista Martin, כרך 1, Armstrong, Margaret Neilson (1867–1944), Detroit, MI: Yorkin Publications, 2002, עמ' 483. (בenglish)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32491104מרגרט נילסון ארמסטרונג