מרגרט מורס נייס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
מרגרט מורס ניס (באנגלית: Margaret Morse Nice; 6 בדצמבר 1883 – 26 ביוני 1974) הייתה אתולוגית, צפרית וחוקרת פסיכולוגיית ילדים אמריקאית. היא התפרסמה בעיקר בזכות מחקרה על דרורי שיר (Melospiza melodia) ומחקריה הרבים על ציפורים בצפון אמריקה. בשנת 1942 הוענקה לה מדליית ברוסטר על מחקרה על דרורי שיר.[1][2]
קורות חיים
בילדותה התגוררה יחד עם משפחתה בחווה באמהרסט, מסצ'וסטס. בזכות הסביבה הפסטורלית בה גרה פיתחה אהבה גדולה לטבע. אביה תמך באהבתה לטבע ועודד אותה לצאת לגיחות לכפר, לטפח גינה משלה ולעזור בטיפול בחיות המשפחה. משערים כי חוויות אלו היו הסיבה לפיתוח אהבתה לציפורים.[1][3] כבר בגיל 7 קראה את הספר הראשון שלה על ציפורים וחמש שנים לאחר מכן, בגיל 12 פרסמה את עבודתה הראשונה, ספרון על ציפורים במטעי פירות. בבגרותה ניס למדה במכללת מאונט הוליוק שם התמחתה בצרפתית ובנוסף לקחה קורסים בגרמנית, לטינית, איטלקית ואנגלית. היא סיימה את לימודיה שם בשנת 1906. במהלך לימודיה במכללה לקחה מספר קורסים בזואולוגיה אך הם לא עניינו אותה משום שלא התעסקו במה שאהבה, בחיים של חיות בטבע. לכן לא ידעה האם היא רוצה ללמוד זואולוגיה, עד שפגשה את קלינטון פרמונד הודג', ביולוג באוניברסיטת קלארק, ששכנע אותה שהיא יכולה לעסוק בחיי בעלי החיים ולא רק בניתוח שלהן לאחר מותן, ובכך תרם רבות להחלטתה ללמוד זואולוגיה.[4][5] בהמשך אותה שנה החלה את התואר השני שלה בזואולוגיה ופסיכולוגיית ילדים באוניברסיטת קלארק, את התזה שלה עשתה על הרגלי האכילה של ציפור בשם בובואייט צפוני (שליו ורג'ינגיה), אמנם, בגין המעברים שלה, בעקבות עבודתו של לאונרד, סיימה אותה רק בשנת 1915.[3][5]. בשנת 1909 נישאה ללאונרד בליין ניס, שהיה אז סטודנט באוניברסיטת קלארק. לאחר הדוקטורט שלו רצה לקדם את הקריירה שלו ובשביל זה היו צריכים ניס ולאונרד, לעבור מספר פעמים בין מדינה למדינה בגלל תפקידים שונים שהוצעו לו. בגלל מעברים אלו נאלצה לעצור לתקופה את הקריירה שלה. בשנת 1911 עברו לבוסטון ובשנת 1913 לנורמן שבאוקלהומה. במהלך תקופת מגוריהם באוקלהומה, בין השנים 1913 ל-1927, עבדה על ספרה "הציפורים של אוקלהומה", סקר מקיף באורך של 122 עמודים של כל זני הציפורים שראתה באזור.[1] בנוסף במהלך התקופה הזו (בין 1910 ל-1923) נולדו לזוג חמש בנות. כשהיו קטנות ניס יישמה את תשוקתה לחקר וחקרה את ההתנהגות של בנותיה. היא התעסקה בעיקר בלמידת השפה ופסיכולוגיה כללית של ילדים. בנושא פרסמה 18 מאמרים בין 1915 ל-1933. בשנת 1927 המשפחה עברה לקולומבוס בעקבות הצעה נוספת שקיבל לאונרד. בשנת 1936 המשפחה עברה לשיקגו גם בעקבות הצעה שקיבל לאונרד, שם נשארו עד מותם.[6]
חקר דרורי השיר
מחקרה המפורסם ביותר של ניס עסק בדרורי שיר. במהלך שמונה שנים טיבעה את הדרורים שחקרה בטבעות בצבעים שונים וכך יכלה לעקוב ביעילות אחרי חייהן ולחקור את ההתנהגות שלהן. היא נחשבה לאחת החלוצות בשיטת הסימון הזאת.[6] את דרור השיר הראשונה שלה, החלה לחקור בשנת 1928. שנה לאחר מכן, חקרה שני זוגות. היא המשיכה להרחיב את מחקרה ועד 1935 סימנה כ-870 דרורי שיר ממספר דורות.[4] במחקרה בדקה את סוגי הקולות השונים שהם משמיעים, האינטראקציות ביניהם, הנאמנות ביניהם ואף את הלמידה וההתפתחות שלהם. בשנת 1935 החלה לכתוב את ספרה "מחקרים על החיים וההיסטוריה של דרורי השיר", לו לבסוף היו שני כרכים והפך לפופולרי מאוד.[6]
פרסים
- הפכה לחברה בארגון הצפרים האמריקאי, 1907 [6]
- הצטרפה לאיגוד וילסון לצפרים, 1908, נבחרה לסגנית נשיא, 1935, נשיאת האיגוד ולאישה הראשונה שנבחרה לנשיאות איגוד צפרים נחשב, 1937 [6]
- מדליית ברוסטר, 1942 [2]
- שני דוקטורטים של כבוד הוענקו לה, ממכללת מאונט הוליוק (1942) וממכללת אלמירה 1962[6]
- איגוד הצפרים האמריקאי על שם וילסון אף הכריז על ייסוד "מדליית מרגרט מורס ניס" (1998) [6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ג'ון פ. רפרטי (John P. Rafferty), [1. https://www.britannica.com/biography/Margaret-Morse-Nice Margaret Morse Nice], בריטניקה (Britannica), 18.2.2011
- ^ 2.0 2.1 צ'ארלס ק. קרפנטר (Charles C. Carpenter), NICE, MARGARET MORSE (1883–1974), The Encyclopedia of Oklahoma History and Culture
- ^ 3.0 3.1 Margaret Morse Nice: One Woman’s Contribution to Ornithology, Columbus Audubon
- ^ 4.0 4.1 ריצ'רד וו. בורקארדט (Richard W. Burkhardt), Nice, Margaret Morse, encyclopedia.com
- ^ 5.0 5.1 מילטון ב. טראוטמן (Milton B. Trautman), IN MEMORIAM: MARGARET MORSE NICE, The Auk
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 אדוארד ה. ברט (Edward H. Burtt), Wilson Ornithological Society Establishes Margaret Morse Nice Medal, Wilson Bulletin
35057071מרגרט מורס נייס