ג'ונגמיו
 | |
| הכניסה להיכל הראשי | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 4 | |
| מדינה |
 קוריאה הדרומית |
|---|---|
|
(למפת סיאול רגילה)   ג'ונגמיו | |
ג'ונגמיו (הנגול קוריאני 종묘; הנג'ה 宗廟; הגייה בקוריאה: צ'ונגמיו; תרגום לעברית: מקדש ג'ונג[1]) הוא מקדש קונפוציאני בגני טאפגול בשכונת אינסאדונג (인사동) ברובע ג'ונגנו-גו (종로구) שבמרכז סיאול, בירת קוריאה הדרומית. המקדש נועד להנציח את זכרם של המלכים והמלכות המנוחים של שושלת ג'וסאון הקוריאנית. לפי אונסק"ו ג'ונגמיו הוא המקדש המלכותי הקונפונציאני העתיק ביותר שהשתמר, והטקסים שמתקיימים בו מהווים המשך למסורת שהחלה במהלך המאה ה-14. מקדשים דומים התקיימו בתקופת שלוש הממלכות של קוריאה, אך מתוכם שרדו רק אלה שהוקדשו לשליטי ג'וסאון. ארגון אונסק"ו הכריז על המקדש כאתר מורשת עולמית ב-1995.
היסטוריה
כאשר המקדש נבנה ב-1394 לפי צו של המלך טאג'ו, הוא נחשב לאחד המבנים הארוכים ביותר באסיה. בהיכל הראשי (ג'יונגג'יון) היו שבעה חדרים המיועדים כל אחד לזוג מלכותי אחד. המתחם הורחב על ידי המלך סג'ונג ב-1419, כאשר ציווה להקים את היכל הנוחות הנצחית (יונג-ניונג-ג'יון) עבור מצבת הזיכרון של המלך השני משושלת ג'וסאון, צ'ונג-יונג. בשנת 1547 הוספו למקדש ארבעה חדרים נוספים בגלל מחסור במקום.
כל המבנים במקדש נהרסו בשרפה שהתרחשה במהלך הפלישה היפנית לקוריאה (1592 – 1598). סונג'ו לקח איתו את מצבות הזיכרון לפני שברח מפני היפנים. במקום המקדש החרב נבנה מקדש חדש, שבנייתו הסתיימה ב-1608.
בשנת 1667 הוספו ליונג-ניונג-ג'יון חדרים נוספים, וב-1778 ו-1836 הוספו לבניין צ'ונג-ג'ון חדרים נוספים. סך החדרים הכולל לאחר התוספות הללו היה 8 ו-19, בהתאמה. בעקבות תוספות מאוחרות יותר עלה מספר החדרים בשני הבניינים ל-16 ו-35, בהתאמה.
בניין הג'יונג-ג'יון הנוכחי נחשב לאוצר לאומי והוא המבנה המסורתי הארוך ביותר בקוריאה.
תיאור
המקדש שוכן דרומית מזרחית לארמון צ'אנגדאוקגונג, גם הוא אתר מורשת עולמית, ודרומית-מערבית לארמון גייאונגבוקגונג. כאשר המלך התבונן מהאחרון, ניצב מקדש ג'ונגיומו משמאל (ממזרח) ואילו מקדש סאג'יק, שהוא מקדש קונפונציאני חשוב נוסף, היה מצד ימין (ממערב). מקורו של סידור זה הוא במנהגים סיניים. ההיכלים הראשיים של שני המקדשים מוקפים בגבעות. בחזית של כל היכל נמצאת חצר וולדיי, שאורכה הוא 150 מטרים ורוחבה 100 מטרים.
שער הכניסה המערבי נשמר על מנת לאפשר לרוחות להיכנס ולצאת, השער המזרחי היה מיועד עבור המלך, והשער המערבי היה מיועד לביצוע הטקס המסורתי.
השטח הכולל של אדמות המקדש הוא 194 דונם. הבניינים שוכנים בעמקים והם מוקפים בגבעות מלאכותיות. הגבעות הללו הן תוספת מלאכותית שנועדה להגביר את האיזון בין היסודות הטבעיים שנבעו מהגאומנטיה.
ג'ונגמיו מורכב משלוש קבוצות של בניינים המתרכזות סביב היאנגדיצ'ונג (בניין חד-קומתי המיועד לאחסון חפצים טקסיים), צ'ונג-ג'ון (המקדש הראשי, נחשב למבנה המסורתי הארוך ביותר באסיה) ויונג-ניונג-ג'יון.
השער הראשי בנוי מקורות עץ ומידותיו הן 3 קאן על 2 קאן[2].
להיאנגדיצ'ונג שתי כנפיים צדדיות המקיפות את החדר הראשי שאורכו 4 קאן ורוחבו 3 קאן. גודלן של שתי הכנפיים שונה: הכנף המערבית קצרה מהמזרחית בקאן בודד. הטואקן בחזית פתוח כמו בג'ונג-ג'ון, והוא מופרד מהחדרים הפנימיים יותר באמצעות דלת עץ. בראש עמודי האבן נמצאות תומכות עץ, והן מסייעות לעמודים לתמוך בגמלונים של הגג.
הטקסים
 | |
| טקס ג'ונגמיו ג'רייק | |
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו | |
|---|---|
| מדינה | קוריאה הדרומית |
| מזהה | 00016 |
| שנת הכללה | 2008 |
ג'ונגמיו ג'רייק הוא טקס מסורתי המבוצע במקדש בכל שנה. במהלך הטקס מבוצעים טקסים קונפוציאניים על ידי מוזיקאים, רקדנים ומלומדים. הטקס עבר שינויים ועדכונים במהלך השנים. הטקס ג'ונגמיו דיג'י (טקס המקדש המלכותי) מבוצע בחודש מאי בכל שנה (בעבר הוא בוצע חמש פעמים בשנה) וזכה להגנה חוקתית כנכס תרבותי. הטקס ג'ונגמיו ג'ריה-אק מבוצע על ידי תזמורת מיוחדת וזכה גם כן למעמד של נכס תרבותי. מקורו של הטקס המוזיקלי הזה הוא במוזיקת החצר הסינית שהובאה לקוריאה במהלך תקופת גוריאו. המלך סג'ונג הלחין מוזיקה חדשה לטקס ב-1447 ו-1462 על סמך מסורות מוזיקליות קוריאניות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ונגמיו- המורשת התרבותית
- מידע נוסף על המקדש באתר אונסק"ו
- חיים בקוריאה: ג'ונגמיו
- פרופיל של ג'ונגמיו באתר על ההיסטוריה של האדריכלות האסייתית
- תצלומי וידאו של ג'ונגמיו ג'רייק מהאתר של רוברט גרפיאס
- אתרי מורשת עולמית בקוריאה באתר שגרירות קוריאה הדרומית בישראל
הערות שוליים
- ^ האות ㅈ נשמעת בדרך כלל כ-ג', אך בתחילת מילה היא דומה ל-צ'. עם זאת, ברומניזציה מחודשת של קוריאנית (הנהוגה מאז שנת 2000) נקבע כי צורת הכתיבה היא Jongmyo
- ^ קאן היא יחידת מידה מסורתית בין שני עמודי אבן ובהמרה לשיטה המטרית היא שווה 1.8 מטרים
